תוספתא סנהדרין פרק א הלכה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלכה קודמת - תוספתא - סדר נזיקין - מסכת סנהדרין - הלכה הבאה


תוספתא[עריכה]

וחכמים אומרים: (ו)המוציא שם רע(ז), בזמן שטוענו טענת נפשות - בעשרים ושלשה; טענת ממון - בשלשה.

פירושים[עריכה]

מצפה שמואל[עריכה]

(ו) - ח. ושם: וירושלמי ספ"א:
(ז) - לשיטת רש"י היינו להפסיד כתובתה והתוס' מיאנו בזה ע"ש היטב:

מנחת בכורים[עריכה]

המוציא ש"ר שם רע: דס"ל סבירא ליה לר"מ רבי מאיר במשנה דבג' כשאינו רוצה להפסיד רק כתובתה ולא להרגה ופליגי רבנן בזמן שבא מתחלה על ד"נ דיני נפשות ועל כן נתאספו כ"ג 23 ולא מצא עדים שזינתה ורוצה רק להפסיד כתובתה חיישינן לכבודם של ראשונים ודייני הד"מ דיני ממונות נמי בכ"ג ב-23 ועוד הרבה אוקימתות בגמרא: