תוספתא/נידה/ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · תוספתא · נידה · ו · >>


הלכה א[עריכה]

בן תשע שנים ויום אחד עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי נתין וממזר שבא על בת כהן לוי וישראל פוסלין מן הכהונה ר' יוסי אומר כל שזרעו כשר כשרין וכל שזרעו פסול פסולין ר"ש בן גמליאל אומר כל שאתה רשאי לישא בתו אתה רשאי לישא אלמנותו וכל שאין רשאי לישא בתו אי אתה רשאי לישא אלמנתו.

הלכה ב[עריכה]

בן תשע ויום אחד שהביא שתי שערות שומא מבן תשע שנים ויום אחד עד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות שומא ר' יוסי בר"י אומר סימן. בן שתים עשרה שנה ויום אחד עד בן שלש עשרה ויום א' שהביא שתי שערות הרי הוא כאיש לכל דבר בן ארבע עשרה שנה ובן חמש עשרה שהביא שתי שערות הרי הוא כבן תשע ויום אחד לכל דבר בן כ' שנה שלא הביא שתי שערות אע"פ שהביא אחר מכאן הרי הוא כסריס לכל דבר בת כ' שנה שלא הביאה שתי שערות אע"פ שהביאה לאחר מכאן הרי היא כאילונית רבי יוסי בן כיפר אומר שנת עשרים שנכנסו ממנו שלשים יום מונין אותה שנה שלמה הורה רבי בלוד על תינוקת בת שמונה עשרה שנכנסו הימנה ל' יום שתהא כתינוקת בת שמונה עשרה ויום אחד לכל דבר.

הלכה ג[עריכה]

ואלו הן סימני בוגרת ר' אלעזר ברבי צדוק אומר משיקשקשו הדדין ר' יוחנן בן ברוקא אומר משיכסף ראש החוטם ר' יוסי אומר משיקיף עטרה ר"ש אומר משתתפשט הכף וכן היה רש"א כשם שאמרו ג' סימנין מלמעלה כך אמרו ג' מלמטה פנה מלמעלה לא הביאה סימנין מלמטה. בוחל מלמעלה הביאה סימנין מלמטה. צמל מלמעלה פשטה את הכף מלמטה.

הלכה ד[עריכה]

עד מתי תינוקת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שירבה השחור על הלבן ר' יוסי אומר עד שתקיף עטרה רבי שמעון אומר עד שיתפשט את הכף בן שלקית אומר עד שתכלכל. אמר ר"ש מצאתי חנניה בן חכינאי בציידן אמר לי כשתלך אצל ר' יעקב אמור לו עד מתי תינוקת ממאנת אם יאמר לך עד שתביא שתי שערות אמור לו והלא במעמד כלכם העיד בן שלקית ביבנה עד שתכלכל כשבאתי והרצתי דברים לפני ר"ע אמר לי כלכל איני יודע בן שלקית איני מכיר אלא עד שתביא ב' שערות.

הלכה ה[עריכה]

שתי שערות שאמרו אפי' אחת ביד ואחת ברגל אחת בשוק ואחת בירך ואפילו שנים בין קשרי אצבעותיו הרי אלו מצטרפין. כל הנבדקות אינן נבדקות אלא בנשים וכן היה ר' אליעזר מוסר לאמו ר' יהודה אומר לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותן תוך הפרק אין הנשים בודקות אותן שאין משיאין ספיקות על פי הנשים ר"ש אומר אף תוך הפרק נאמנת האשה להחמיר אבל לא להקל נאמנת האשה לומר קטנה היא שלא תחלוץ וגדולה היא שלא תמאן אבל אין נאמנת לומר קטנה היא שתמאן וגדולה היא שתחלוץ.

הלכה ו[עריכה]

אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כשהיו ב"ד בודקין ביבנה כיון שמוצאין בעליון אין משגיחין בתחתון ר"ש אומר בנות כרכים התחתון בא תחלה מפני המרחצאות בנות כפרים העליון בא תחלה מפני שטוחנות ברחים ונושאות כדין על גיססיהן.

הלכה ז[עריכה]

כל המטמא באהל המת מטמא טומאת שבעה יש מטמא טומאת ז' ואין מטמא באהל. כל שיש לו קרנים יש לו טלפים ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים. כל הנוטל צדקה נוטל מעשר עני ויש נוטל מעשר עני ואינו נוטל צדקה.

הלכה ח[עריכה]

דם הנדה ובשר המת כל אלו שהרקיבו הרי אלו טהורין משום רבי נתן אמרו פת שעפשה אינו מטמא טומאת אוכלין ושרין אותה במקומה וכמה הוא שרייתן בפושרים וכמה שרייתה יהודה בן נקום אומר עד שיהו פושרין מעת לעת. א"ר יהודה מפני מה אמרו בשרץ עד שעת הכיבוד שאם לא בדק מטמא למפרע ומפני מה אמרו כתם עד שעת הכיבוס שכן דרך בודקות כתמיהן בשעת שמתכבסות ואם לא בדקה מטמא למפרע ר' אחא אומר תכבס אם דיהה מטמא למפרע אם אינו דיהה אינו מטמא למפרע רבי אומר אינו דומה כתם שלפני כיבוס ככתם שלאחר כיבוס. שלפני הכיבוס מגליד שלאחר הכיבוס מקדיר.

הלכה ט[עריכה]

קורדום שנגנב בתוך הבית מטמא למפרע עד שיאמר בדקתי את המקום הזה רשב"ג מטהר שאנו אומרים שמא השאילו לאחר ושכחה שמא הניחו בזוית ונגנב אחרים אומרים משום רבי נתן כל הכתמים הנמצאים במרחצאות של נשים טמאין בית המרחץ של כותים מטמא באהל מפני שקוברין שם את הנפלים רבי יהודה מטהר מפני שחולדה וברדלס גוררין אותם מיד.

הלכה י[עריכה]

נאמן הכותי לומר קבר שנשרש ממנו אינו קבר שאינו מעיד אלא על גופו של קבר ואילן המאהיל על גבי קבר אינו קבר שאינו מעיד על גופו של קבר.

הלכה יא[עריכה]

תולה בכל דבר שיש לה לתלות. מעשה ותלה ר"מ בקילור ורבי תלה בשרף של שקמה. ספק עברה בשוק של טבחים ספק לא עברה הרי זו אינה תולה. עברה ספק נתנו עליה ספק לא נתנו עליה הרי זו תולה נתעסקה באדום אינה תולה. בשחור במועט אינה תולה במרובה תולה. בנכרית ר"מ אומר עד שתהא נכרית ראויה לראות רבן שמעון בן גמליאל אומר קלה תולה בחמורה. כיצד שומרת יום כנגד יום וביום השני רב אמר סופרת שבעה לפיכך זו מתוקנת וזו מקולקלת רבי אומר אינה תולה לפיכך שתיהם מקולקלות הכל שוין שהיא תולה בשומרת יום הראשון וביושבת על דם טוהר ובתולה שדמיה טהורים.

הלכה יב[עריכה]

נמצא על חמיה בנה יושב בצדה הרי זו טמאה מפני שמתהפך ולא על בנה בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדברו חכמים בהווה. נמצא על פסיקיא שלה הרי זו טמאה שבשעה שמתרת מתחתה נוגעת בתורפה. ואם היתה מכה על צוארה ונמצא על כתיפה הרי זו תולה על ירכה הרי זו תולה ואין חוששין שמא יד הוליכה לשם נמצא על ידה טמאה מפני שהידים עסקניות. היו עליה שני כתמים אחד מלמעלה ואחד מלמטה אע"פ שהתחתון גדול והעליון קטן תולה את התחתון עד כגריס שאני אומר ממקום שבא העליון בא התחתון.