תולדות תנאים ואמוראים/ת/ר' תנחומא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



ר' תנחומא[עריכה]

כבר האריך למדאי הרה"ג ר"ש בובער בהקדמתו היקרה למד' תנחומא שסתם ר' תנחומא הוא הנקרא ר' תנחומא בר אבא, או ר' תנחומא ברבי, והיה דרשן גדול.

רבו היה ר' אבא הונא הכהן בר' אבין כבמ"ר פ"ג-ז א"ר תנחום בר אבא אני שאלתי ולמדתי אותה לפניו.

ובירושלמי מצינו תמיד א"ר תנחום בשם ר' חונא (הוא ר' הונא רבו) כפאה פ"א ה"א, חלה פ"א ה"ג, בכורים פ"א ה"ש, שבת פ"ז ה"ב-כט:, שם רפט"ו, פסחים פ"ז ס"סו. או כבמדרש תהלים פצ"ב-א ובמ"ר פ"ג-א. א"ר תנחומא שאלתי אותה לר' הונא וא"ל ראינוה בבבל, וביבמות פ"י ה"ז ר' תנחומא בשם ר' הונא.

וכן מצינו ר' תנחומא בשם ר' אבא כאיכ"ר פ"ב-ג.

ר' תנחומא ור' אבא בר כהן בשם ר' אחא כב"ר פ"לג-ג.

בשם ר' אייבו כפס' רבתי פ' זכור ס"ג.

בשם ר' אלעזר כשבת פ"יג ה"ג, פסחים פ"ד רה"א, ב"ר פכ"ד-ז.

בשם ר' בנייה כב"ר פ"ח-א.

בשם ר' יצחק בר' אלעזר כבכורים פ"א ה"ג.

בש"ר לוי כב"ר פ"נ-ב.

בשם ר' חמא בר"ח כפס' רבתי פ' החודש.

ובשקלים פ"ג ה"א אמר ר' תנחומא איקתשיית קומי ר' פנחס.

בשם ר' שמואל כפס' רבתי פ' תשא ס"ו ושם ר"ת ברבי.

ויסופר עליו בב"ר פ"לג-ג ובויק"ר פל"ד-יד שהיו צריכין למטר וגזר תענית ולא ירד מטר על ודרש להם, בני! התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה מתמלא עליכם רחמים, עד שהן מחלקין צדקה ראו שאחד נתן לגרושתו כסף אתו לגבי ר' תנחום וספרו לו העבירה שמצאו, וכששאלו ר' תנחום למה עשה כזאת א"ל ראיתי איתה בצרה וריחמתי עליה, באותה שעה הגביה ר' תנחום פניו כלפי מעלה והתפלל ומיד ירדו גשמים.

מקומו היה בעיר אנטוכיא כב"ר פ"יט-ד ששאלו המינים את ר' תנחומא באנטוכיא למה כתוב אלהים לשון רבים והוא השיב להם תשובה נכונה.

דרשותיו היקרות מלאים במדרשים ואליו נתייחס המד' תנחומא אשר תלמידיו סדרו אותו כאשר הוכיח למדאי הר"ש בובער בטוטו"ד.

ונזכר פ"א בהלכה בחולין נה: מתקיף לה ר' תנחומא וכללא הוא והרי מוגלא, ואפשר ששם צ"ל ר' תנחום.