תולדות תנאים ואמוראים/ר/רמי בר תמרי
רמי בר תמרי[עריכה]
הוא היה תלמיד רב יהודה וחריף גדול כאשר יסופר חולין קי. שרמי ב"ת דהוא רמי בר דיקולא (ואפשר שהיה סוחר בתמרים ודקלים ולכן קראוהו בשני שמות הללו) מפומבדיתא איקלא לסורא (והמנהג היה שבפומבדיתא היו אוכלין כחל ובסורא לא היו אוכלין) ולכן היו זורקין את הכחל בסורא לחוץ, ורמי שבא לסורא אזל ולקט להכחל אכלם, ואתיוהו לפני רב חסדא, א"ל אמאי תעביד הכי א"ל מאתרא דרב יהודה אנא, א"ל והלא הדין הוא שצריך אדם להחמיא כחומרי המקום שהלך לשם, א"ל חוץ לתחום אכלתים, א"ל במה טויתינהו? א"ל בפורצני (החרצנים שאצל היקבים), א"ל ודלמא מיין נסך נינהו (ואסורין בהנאה) א"ל לאחר יב' חדש הוו, א"ל ודלמא דגזל נינהו, א"ל ראיתי שכבר נרקבו (ובל"ס כבר נתייאשו הבעלים מהן), הדר ראה רב חסדא שאינו נושא תפלין ושאל ע"ז א"ל חולי מעיים אני ואמר רב יהודה שחולי מעיים פטור מן התפלין, וראה שגם ציצית אינו לובש, אך הוא ענהו שהוא טלית שאולה ואר"י דפטור כל שלשים יום מציצית, אדהכי הביאו לפני ר"ח אחד שלא קיים מצוות כבוד אב ורצו להלקותו, אמר להו שבקוהו של מצוה שמתן שכרה בצדה אין ב"ד שלמטה מוזהרין עליה, א"ל רב חסדא חזינא לך דחריפת טובא, א"ל אי הות באתריה דרב יהודה אז אראה לך חורפאי.
וביבמות רמי בר דיקולי אמר שמואל. ובמנחות כט: רמי בר תמרי דהוא חמוה דרמי בר דיקולי (והוא ט"ס וצ"ל דהוא רמי בר דיקולי, ותיבת חומה בא בטעות מבסמוך שאמרו אגרא חמוה דר"א כדמובא בדק"ס) איפסיק ליה וי"ו דויהרג, אתא לקמיה דר' זירא, ובל"ס הוא ט"ס כי קודם שנפטר רב יהודה שהיה אז ר"ז בפומבדיתא לא היה שואל לר"ז בפני רבו, ואח"כ הלך ר"ז לא"י ולא שב עוד, וצ"ל קמיה דזעירי.