מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
היה תלמידו דרב יוסף כחולין כט: שאמר לרבא מר לא אמר הכי ומנו רב יוסף.
ושם קב. אמר רבה בר שימי אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף.
וביומא סג. רבה בר שימי מתני להו, (לשמעתתא דרב חסדא), אבל[1]
- ^ המשך המשפט בערך הבא – הערת ויקיעורך
