תולדות תנאים ואמוראים/ק/קטיעה בר שלום

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



קטיעה בר שלום[עריכה]

בע"ז י: יסופר שהיה שר גדול ונכבד במלכות רומי והקיסר היה שונא היהודים וקיבץ כל שריו וא"ל מי שעלה לו נימא ברגלו יקטענה ויחיה או יניחנה ויצטער אמרו לו יקטענה ויחיה, אמר להו, קטיעה בר שלום חדא דלא יכלת להו לכולהו - ועוד קרו לך מלכותא קטיעה, א"ל מימר שפיר קאמרת, מיהו כל דזכי למלכא שדו ליה לקמוניא חלילא, כד הוה נקטין ליה ואזלין (להרוג אותו) א"ל ההוא מטרניתא ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מיכסא (אתה יוצר ליהרג בשביל ישראל ואין אתה מהול) נפל על רישא דערלתיה קטעה, וצוה שכל נכסיו יתנו לר"ע וחבריו - יצתה ב"ק ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי הע"הב.

ואפשר שלכן קראו לו קטיעה יען שנצח למלכא במה שקטע א"ע וקראוהו בר שלם שיש לו חיי לעה"ב.