תולדות תנאים ואמוראים/ס/סבא
סבא[עריכה]
כבר ידוע מה שכתבו התוס' בחולין ו. ד"ה אשכחיה שיש מפרשים דכ"מ שמזכיר ההוא סבא הוא אליהו, אבל התוס' דחו זה משבת לד., ואנחנו לרגל מלאכתנו נביא כ"מ שנזכר ההוא סבא בש"ס.
ברכות ה: תני ליה (לר' יוחנן) ההוא סבא משום רש"בי.
ושם ח: א"ל (לרב ביבי בר אביי) ההוא סבא ובלבד שלא יקדים.
ושם מג. כי נח נפשיה דרב - עד דאתא ההוא סבא וכו'.
ושבת כג: אמר לה (לאשתו דרב יוסף) ההוא סבא.
ושם לד. א"ל (לרש"בי) ההוא סבא כאן קיצץ בן זכאי - אמר ההוא סבא בן יוחי טיהר ביה"ק - יהיב ביה עיניו ונעשה גל של עצמות
ושם צה: בעי מיניה ההוא סבא מר"ז.
ושם קיט. א,ל ההוא סבא (ליוסף מוקיר שבא) דיזיף שבתא פרע שבתא.
ושם קמא: א"ל ההוא סבא לר' אבהו.
ופסחים טו: א"ל ההוא סבא לר' ירמיה.
ושם נ. א"ל ההוא סבא לרבא לעלם כתוב.
ושם נג: א"ל ההוא סבא לרב יהודה יישר.
וסוכה נג. תני ליה ההוא סבא לאביי.
ותענית כא. אתא ההוא סבא תני ליה לאילפא.
וחגיגה כה: א"ל ההוא סבא לרבה בר עולא.
וכתובות סב: שר"ע שמע לההוא סבא דקאמר לה (לאשתו) עד כמה קא מדברת אלמנות חיים וכו'.
וגיטין עו: א"ל ר' אלעזר לההוא סבא.
וקידושין יב. א"ל ההוא סבא לרב יוסף.
ושם עא. אמר שמואל משמיה דסבא.
וב"ב עה: אמר רבא אמר לההוא סבא.
ומכות יא: אמר ההוא סבא מפירקיה דרבא שמיע לי.
ושם יט: תנא להו ההוא סבא (לר' חנינא ור' הושעיא) בדר' שמעון ב"י.
וזבחים יב: א"ל ההוא סבא לר' ירמיה כי פתח ר' יוחנן.
ומנחות כח: אמר שמואל משמיה דסבא (ופרש"י משום זקן אחד).
ושם לז. אתא ההוא סבא תנא ליה לרבי.
ושם מג. א"ל ההוא סבא לר' מני הכי עבדי קמאי דקמך ואצלח עיסקייהו.
וחולין ו. אשכחיה ההוא סבא לר"ש בן אלעזר - לר' יצחק בר יוסף.
ושם כח: א"ל ההוא סבא לר' ירמיה.
ושם קכא: א"ל ההוא סבא לר"א הכי א"ר יוחנן.
ונדה ח: א"ל ההוא סבא לר"ז.
ושם ט: בעא מיניה ההוא סבא מר' יוחנן.
ושם כז: א"ל ההוא סבא לר' אמי אסברא לך טעמיה דר' יוחנן.
ומע"ש פ"ג סה"ג חד סבא אמר לר' חנינא ולרי"בל אבובון לא הוו עבידון כן.
ובכורים פ"ב ה"ב חד סב שאל לר' יוחנן.
ושם פ"ג ה"ד תניח חד סב קמיה דר"ז.
וחולין ירושלמי (הנדפס כעת) נד: חד סב שאל לר' יוחנן - א"ל ניכר אותו האיש שין לו מח בקדקדו.
ומכמה מקומות אנו רואין בבירור כדעת התוס' שאין זה אליהו.