תולדות תנאים ואמוראים/כ/רב כהנא א)
רב כהנא א)[עריכה]
כשירד רב לבבל בשנת תקל לשטרות ובא לנהרדעא ואח"כ יסד ישיבתו הגדולה בסורא התקבצו אליו כל גדולי הדור, ומהם היו גדולים כ"כ עד שהיו כתלמידים-חברים לרב, וזה שמובא באגרת דרש"ג חלק ב' פ"ג שאמר ובכמה דוכתי אמרינן דהוו אמוראי בלבד כגון שמואל ורב שילא ורבה בר חנא ורב כהנא קמא ורב אסי. והאמת כן הוא כי כן מפורש סנהדרין לו: רב כהנא ורב אסי לגמריה דרב הוי צריכי (יען שהוא היה רוב ימיו בא"י במתיבתא דרבי וקבל ממנו פירושי המשנה) ולסבריה דרב לא הוי צריכי. וזה שמצינו נזיר יט. שא"ל ר"כ ורב אסי לרב מ"ט לא מפרשת לן כהלין מילי א"ל אמינא דלמא לא צריכיתו. ובשבת קכד: רב כהנא איקלע לבי רב. אמר אייתו ליה שותא לכהנא ליתיב עליה. ושם קמו: שלא ישב רב אסי סדיא משום כבוד רבותינו ומאן נינהו רב כהנא ורב אסי.
וכן מצינו שהקשו לרב ושתיק רב כסוכה ו:, ביצה ו. לז:, ב"ק יא., ב"מ סט: צו:, ב"ב סב., ובכתובות פט: א"ל ר"כ ורב אסי לדידך דאמרת וכו', ובשבת מה. אמרו לו לרב הכי הלכתא? א"ל כדי הוא ר"ש וכו', ושם איתא בטעות רב אשי וצ"ל רב אסי.
ובסנהדרין קיא. יתיב ר"כ קמיה דרב ויתיב וקאמר דברים ככתבן, א"ל רב לא ניחא ליה למרייהו דאמרית להו הכי - חזייה דהוה קא חייף רישיה וסליק ויתיב קמיה דרב, א"ל ולא תמצא בארץ החיים, א"ל רב כהנא מילט קא לייטת לי? א"ל קרא קאמינא. ובע"ז נז. הוה עובדא דהוה בבירם - שרייה רב - א"ל ר"כ ורב אסי והא מר הוא דאמר וכו'. ובחולין צה: רב הוה יתיב אמברא דאישמתטית חזיא לההוא גברא - אסרינהו ניהליה א"ל ר"כ ורב אסי דאיסורא שכיחי דהיתירא לא שכיחי? וב"ב נא. אמרו ליה הדר ביה מר משמעתיה? א"ל מסתברא אמרי.
ויען שרב היה באמת רבן של כל בני הגולה וכולם היו כפופין תחתיו לכן מצינו חולין מד. שאמרו לו למדתנו רבינו, ובשבועות כו. שר"כ ורב אסי כי הוו קיימי מקמי דרב, מר אמר שבועתא דהכי אמר רב ומר אמר וכו' כי אתו לקמיה דרב אמר כחד מינייהו, א"ל אידך ואנא בשיקרא אישתבעי? א"ל לכך אנסך.
ורב היה חביב עליו כ"כ עד שקראו בלשון "אבא" כברכות סב. ר"כ על גנא תותיה פורייה דרב שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו אמר, דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא, א"ל כהנא הכא? את פוק דלאו אורח ארעא, א"ל תורה היא וללמוד אני צריך.
ובפסחים קיג. א"ל רב הפוך בניבילתא ולא תיפוך במילי, פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא ולא תימא כהנא אנא וגברא רבה אנא, (ואי אפשר לומר שזה ר"כ הוא תלמידו דרב יען שתלמידו דרב לא היה כהן כמבואר בערכו. וכן מה שאמרו שם א"ל רב לרב אסי הוא חבירו דר"כ, ובזה יתורץ קושיית התוס' שם מט:).
ובירושלמי נקרא בשם כהנא כסוכה פ"א ה"א כהנא ואסי עלון והוון בעון קומי רב. ובשבת רפ"ו כהנא שאל לרב. וכן סנהדרין פא: רב כהנא בעי מרב - אנשייה רב לגמריה אקרייהו לר"כ בחלמיה - אתא א"ל לרב הכי אקריין אדכריה רב לגמרייה וכו'.
והנה חבירו הגדול רב אסי מצינו כמה פעמים שאמר בשם רב וכן מצינו אותו עם שאר אמוראי בבל, לא כן את רב כהנא, וזה יען שעלה לא"י עוד הרבה קודם פטירת רב וכשבא שמה מצא עדיין את כל ראשי חכמי הדור כזבחים נט. כי סליק רב כהנא אשכחיה לר' שמעון בר רבי דקאמר משום ר"י בר' יוסי מנין - שנאמר - אמר (רב כהנא) היינו קרא דאנשית ליה לרב.
ובמנחות כג. כי סליק ר"כ אשכחינהו לבני ר' חייא (וידוע שיהודה בן ר"ח נפטר על פני ר' ינאי חמיו) דיתבי וקאמרי עשרון שחלקו - אמר להו איהו מי תנן כלי ושאלו ממנו הושיט אחד לביניהן מהו - הושיט טב"י את אצבעו ביניהן מהו א"ל וכו', הדר איהו בעא מינייהו - אמרו לו זו לא שמענו וכו'. ומזה נוכל להבין את גדולת ר"כ ששקיל וטרי עמהם כחברים.
ובזה יאיר לנו מה שמצנו ב"ק י: ר"כ אמר מהכא - חזקיה אמר מהכא, והוא ר"כ הראשון, אבל מה שאמרו שם להלן א"ל רב כהנא לרב אלא טעמא וכו' הוא ר"כ תלמידו דרב, ולכן אין אנו צריכין לשבש הגרסאות. וכן הוא בשיטה מקובצת בשם הרא"ש. וכן מצינו ערלה פ"א ה"ח א"ר יאשיה איתפלגון חזקיה וכהנא.
ורב כהנא נשאר בא"י כי קולו לא נשמע בשום מקום עם חכמי בבל, ולהיפוך מצינו שכל חכמי א"י קבלו ממנו ואמרו בשמו כר' הושעיא (רבו דר' יוחנן) שאל ממנו כחלה פ"א ה"ג ר' הושעיא שאל לכהנא, וכן זעירי (שעלה לא"י עוד קודם ר' אלעזר) אר"כ כב"מ ס: ומשמע שם שקבל ממנו בהיותו בא"י שאמרו הכא תרגמא מיא דחיזרא, זעירא אר"כ מזקפתא.
וכן מצינו ר"א בשם כהנא ככלאים פ"א ה"ז, ערלה ספ"א, מו"ק פ"ג ה"כ, וכן ר' יוחנן ור"ל כר"ה רפ"ד שאמרו ר"י ורש"בל הוון יתבין מקשיי - עבר כהנא אמרין הא גברא רבה דנשאול ליה אתון שאלון ליה א"ל וכו'. ובויק"ר פ"כט-יב קראוהו מרא דשמעתא, וזה היה בל"ס כשבא ר"כ לציפורי מקום ר"ש בר רבי ואז היו שם ר"י ור"ל שלמדו לפני ר' הושעיא, וזה היה ע"פ השערה עוד טרם שהלך ר' אושעיא לקיסרין.
וכן מצינו זעירא בר חייא בר יוסי בשם כהנא כשבת פ"י ה"ב-כח..
רב שמואל בר שילת בשמו כמגילה פ"א ה"יא (ואפשר שקבל ממנו בהיותו עדיין בבבל).
ועין שהיה זמן רב בא"י לכן מצינ ושאמר בשם ר' ישמעאל בר"י כפסחים קיח: קיט..
ממקראיו הפרטים לא מצינו שום דבר וגם לא ממשפחתו ואך זאת מצינו שדודו אחי אמו היה מגדולי הדור בבבל כיבמות פ"יא ה"א שאמרו שם אחוא דאימיא דר"כ חלף בלילה ביחידי - שמע רב ומר מאן עביד דא אלא אחוי דאימיה דר"כ.
וזה ר"כ היה כהן כמפורש פסחים קיג. שא"ל רב פשוט נבילתא - ולא תימה כהנא אנא. וכן עירובין קה. אמר ר"ה, רב כהנא מסייע כהנא.