תולדות תנאים ואמוראים/ח/רב חנילאי בר אידי

אהרן הימן
תולדות תנאים ואמוראים
אות ח
→ר' חנילאי	ר' חנילאי בר חנילאי←

רב חנילאי בר אידי

בכתובות עט. אמר מר עוקבא הכי אמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל ובגיטין נ. רחב"א אמר שמואל, ור"נ מביא ראיה ממנו, וב"ב קלא. רחב"א אמר שמואל, ובתענית ו., יומא כב: רב נהילאי בר אידי אמר שמואל, וגרסת דק"ס רב חנילאי בר אידי, ומזה אנו רואין שהיה תלמידו דשמואל.

ר' חנילאי בר חנילאי

בע"ז יח: אמר כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם, וי"ג שם ר' תנחום בר חנילאי וכן הוא בדק"ס.

רב חנילאי מחוזנאי

נזכר עירובין נז. הקשה לרב אשי.

חנין

יוסף בר חנין (בעי מר' אבהו) שבת קטז.

ר' נחמן בר חנין ב"ר פמ"א־ז.

חנין (בזמן הבית)

בפסחים נז. אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין או לי מבית בייתות – אוי לי "מבית חנין" – שהם כה"ג וכו'.

ר' חנין (תנא)

נזכר בתוספתא אנלות פי"ח ה"ט, ובתוספתא צוקערמאנדל גרס ר' חנן.

רב חנין (תלמיד רב)

כדמצינו רב חנין אמר רב יומא מא:, נדרים ז:, סוטה ט: י., ובמילה יז. רב חנין אמר רב זעירא, ובשיטה מקובצת מוחק תיבת זעירא.

רב חנין

בגיטין פה: א"ל רב חנין ואמרי לה רב חנין מחוזנאה לרב אשי, אך הוא ט"ס וצ"ל א"ל רב נחמן כקידושין ו:, והוא רב נחמן האחרון כמבואר בערכו.

רבי חנין (ירושלמי)

בברכות לב: א"ר חנין א"ר חנינא, וגרסת דק"ס אמר ר' חנין ואיתימא ר' חנינא, וכן הוא בעירובין סד: אמר רב וצ"ל רבי) חנין ואיתימא ר' חנינא, וב"ב פ"חה ה"ח ר' חנין בשם ריב"ל.

ובסוכה ה: אמר ר' חנין כל הפסוק כולה לשיעורין נאמר, וברכות מא. ר' חנן וגרסת דק"ס ר' חנין.

וע"פ רוב מצינו מאמריו באגדה כשבת לב. אמר מאי קרא, ושם קמט. אל תפנו אל מדעתכם. ומגילה יד. דרש הפסוק רמתים אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם. וכן נזכר בירושלמי יבמות פי"א ה"ב א"ר חנין פשט הוא לן על דברי ר"מ ע"כ יעזב וכו', ובסוטה פ"ז ה"ה א"ר חנינן (צ"ל חנין) פשט לן ד' מיני אבנים הן. ובמנחות קג: ר' ביבי השיב לר' זריקא דאמר ר' חנין והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה וכו'.

רב חנין בר אביי

ערך רב חנן בר אמי ב).

ר' חנין בר אדא

נזכר מדרש תהלים פ"ה־ב.

רב חנין בר אמי

ערך רב חנן בר אמי א).

רב חנין בר אשי

ערך רב חנן בר אמי א).

רב חנין בר בא

ערך רב חנין בר אבא.

רב חנין בריה דרב ייבא

אדם גדול, בזמן רבא כב"ב קעד. שאמר רבא מאן חכים למעבד כי הא מלתא אי לאו רב חנין בריה דרב ייבא, (שסלק את הדיין דאחית למלוה לנכסי לוה מקמיה דלתבעה ללוה).

וביוחסין מביא רב חנא בר ייבא בזמן רב, והצדק אתו שגרסתו היה שאמר רב מאן חכים למעבד וכו' כדמובא ביוחסין השלם.