תולדות תנאים ואמוראים/ח/רב חנא בר חנילאי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


רב חנא בר חנילאי[עריכה]

היה תלמיד מובהק לר"ה, והיה דר לא רחוק מעיר סורא מקום ר"ה כביצה מ. שהיה בא ביו"ט ע"י עירוב למקום ר"ה. וכן מגילה כז. ר"ה גזר תעניתא על לגביה רב חנא בר חנילאי וכל בני מתיה רמי עלייהו צדקה ויהבו, כי בעו למיתי א"ל נותבה לן מר וניזול ונפרנס בה עניי מאתין, ולא נתן להם ואמר כי עניי דידי ועניי דידכו עלי סמיכי, ומזה אנו רואין שהיה קרוב מאוד למקום ר"ה עד שהיה מוטל על ר"ה גם עניים דעירן.

ובמגילה כח. יסופר שפ"א דרי ר"ה מרא אכתפיה אתא רב חנא בר חנילאי וקא דרי מיניה, אך ר"ה לא רצה וא"ל אי דגילת במאתך לעשות כן דרי ואי לא אתייקורי אנא בזילותא דידך לא ניחא לי. ושם התרועע עם רב חסדא כביצה כא. שמתיב לרב חסדא.

ולא מצינו שום הלכה ממנו, ואך גדולתו בצדקה ומע"ט ורוב פזרונו יספר לנו רב חסדא בברכות נח: שעולא ורב חסדא כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי (לאחר פטירתו) נגד רב חסדא ואתנח, ושאלו עולא על מה הוא מתאנח, א"ל היכי לא אתנח, ביתא דהוה בה שיתין אפייתא ביממא ושיתין אפייתא בליליא ואפיין לכל מאן דצריך, ולא שקל ידא מן כיסא דסבר דלמא אתי עני בן טובים ואדמטו ליה לכיסא קמכסיף, והוה פתחין ליה ד' בבי לד' רוחתא דעלמא, וכל דהוה עייל כפין נפיק כי שבע והוה שדו ליה חיטי ושערי בשני בצורת אבראי דכל מאן דכסיפא ליה מלתא למשקל ביממא שקיל בלילה, השתא נפל ונעשה תל ולא אתנח. ומזה נראה שהיה דר קרוב לסורא ונחרבה העיר ואח"כ כשנבנתה מחדש קראוה מתא מחסיא ע"ש שריחם ד' עליהם ואח"כ בימי רב אשי היתה לריש פינה וזה שאמר רב אשי שבת יא. אנא עבידנא למתא מחסיא דלא חרבה.