תולדות תנאים ואמוראים/ח/רב חייא בר אשי
רב חייא בר אשי
[עריכה]היה תלמיד מובהק לרב כברכות יא:, זבחים צד. שאמר זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב, ומו"ק יא. רב שרי לחייא בר אשי למיגדל אוהרי בחו"המ, ובשבת נג. קיח: אר"ז לרב אסי בר נתן שבקיה כרביה [רב] ס"ל, ובעירובין נא: מתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב – א"ל רב וכו'.
ר"ח בר אשי אמר רב ברכות לא. מ. מב. סד., שבת כג. לד. נב. נג. צט: קיח: קלט: קמב. קמב: קמה., עירובין ד. יב: ל. סה. קה., סוכה יא., ביצה ז: יז., תענית יד., מו"ק יח., כתובות ו. טו. קיב:, סוטה ד: ה., גיטין לז., קידושין כד:, מכות ז., זבחים צד., חולין נז:, בכורות כה., נדה מב., ובירושלמי ברכות פ"ז ה"ד. פ"ח ה"ב ה"ו, שבת פ"ד רה"ד, ספ"יז, עירובין פ"ה ה"ז פ"ו ה"ה, בימות פ"ד ה"ה ה"יא ובב"ר פ"ך־ו נעתק בטעות ר"ח בר אדא), ובנדה פ"א ה"ד ישב לפני רב, ומכל זה אנו רואין שהיה תלמידו המובהק.
וכן מצינו ר"ח בר אשי אמר שמואל כפסחים ל:, יבמות קיג., ע"ז ל:, חולין קכז:, ובירושלמי שבת פ"ה ה"ב אמר חנין מגופתייה לשמואל שר"ח בר אשי לא נהיג כן.
וכן זעירי א) היה רבו כמפורש שבת קט. קמ., יומא עז:.
וכן מצינו שאמר בשם אסי כגיטין פ"ט ה"ט והוא רב אסי וכן צ"ל בקידושין פ"ג ה"ח.
רב הונא היה חבירו כחולין קיא: דהוי יתבי חד בהאי גיסא דמברא דסורא וחד בהאי גיסא א"ל חד לחבריה יתמא (בלי דעת, רש"י), ומה שמצינו ביצה כח: ר"ח בר אשי אמר ר"ה צ"ל אמר רב כגרסת דק"ס, וכן מה שמצינו שבת עג: ר"ח בר אשי אמר ר' אמי צ"ל אמר רב כגרסת דק"ס, ובסנהדרין מג: ר"ח בר אשי אמר רב חסדא צ"ל ר"ח בר אמי כגרסת דק"ס, ופסחים כז. ר"ח בר אשי א"ר יוחנן צ"ל ר"ח בר אבא, דק"ס, (כי לא היה מעולם בא"י), ומצינו עירובין פ: איתמר ר"ח בר אשי אמר – ורש"בל אמר, וגם שם גרסת דק"ס ר"ח בר אשי אמר רב.
מקומו היה בעיר קורקוניא (הסמוכה לסורא) כע"ז טז: כי אתא ר"ז (מפומבדיתא מקום רבה יהודה) לקורקוניא אשכחיה לר"ח בר אשי, כי אתא לסורא וכו'.
האומרים בשמו מצינו ר' אבא אר"ח בר אשי כשבת לד. (עג. לגרסת דק"ס) נ: קיג. קכד:, חולין נז:, נדה טז: ובירושלמי שבת פ"ג ה"ז, פ"ז ה"ב־כח:, (ושם ר' בא בר חייא בר אשי וצ"ל בשם ר"ח בר אשי) פ"יח ה"ב, עירובין רפ"ד, מגילה פ"ד ה"ה, יבמות פ"יג ה"א פ"טו ה"א, כתובות פ"ב ה"ט, פ"ח ה"ח, גיטין פ"ד ה"ד.
ר' זירא אר"ח בר אשי כשבת קמה., נדה מב., ברכות פ"ה ה"ב, שבת פ"טו ה"ו.
רב עמרם חסידא אתא לקמיה כסוכה יא.
רבא בר אבא אר"ח בר אשי פסחים ל:.
ומה שמביא בסה"ד שרב שמואל ססרטאי אמר בשמו העתיק שלא כהוגן כדמובא בתענית יד. א"ר שמואל בר ססרטאי, וכן אר"ח בר אשי אמר רב, ובקידושין פא: יסופר עליו דבר נפלא שהיה רגיל לומר בשעת נפילת אפים הרחמן יצילנו מיצ"הר, והוא היה פרוש מאשתו והיא חשבה שזה מפני הזקנה, אבל כששמעה את תפלתו הלכה וקשטה עצמה והוא ישבה בגינתיה ולמד, וחלפת קמיה פעמים אחדות אמר לה מאן את? אמרה לו אנא חרותא דהדרי מן יומי (שם זונה מפורסמת), תבעה א"ל אייתי ניהלי לחך רומנא דריש צוציתא, שוור אזל אתייה ניהלה. – ואשתו הלכה לביתה ושגרא תנורא, כשבא לביתו רצה ליכנס לתוך התנור, א"ל מאי האי וסיפר לה כל המעשה שאירע לו, אז גילתה לו שהיא היתה הזונה ונתנה לו הסימן מה שנתן לה, א"ל אבל אני נתכונתי לאיסורא, וכל ימיו של אותו צדיר היה מתענה עד שמת באותה מיתה.
והשאיר אחריו בן ת"ח בשם זעירא כשבת פ"ז ה"ב־כח.