תולדות תנאים ואמוראים/ח/ר' חנינא בן אנטיגנוס
ר' חנינא (ובירושלמי ר' חנניא) בן אנטיגנוס
[עריכה]תנא בדור ר"ע ובדור ר"מ, ונזכר במשנה שביעית פ"ו מ"ג אמר אם יכולין להתלש בעלין שלהן אסורין, ועירובין פ"ד מ"ח שאלפים אמה המה עגולות, ויבמות פ"יג מ"ב כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן, וקידושין פ"ד מ"ה אין בודקין ביוחסין אף מי שהוא מוכתב באסטרטיא של מלך, ובכורות פ"ו מ"ג לענין מום, ושם מ"ר אין בודקין מן המתאימות ולפנים, ושם מ"י את שיבלת בעינו, ושם מ"יא לערקוב שבאמצע הירך, ושם פ"ז מ"ב חולק עם ר' דוסא איזהו גבן (ומובא ספרא אמור פ"נא), ושם מ"ה איזהו מרוח אשך מחלוקת עם ר' ישמעאל ור"ע, וערכין פ"ב מ"ד בדין אי מעלין מן הדוכן ליוחסין, ונזכר בתר ר"מ ור' יוסי, ותמורה פ"ו מ"ה אמר כשרה שינקה מן הטרפה פסולה מ"עג המזבח, (ובתוספתא שם ספ"ד איתא שאמר בשם ר"א חסמא וגרסת המשנה יותר נכון).
ולפי התוספתא ערכין ספ"א נראה שראה עוד פני הבית או שהכיר הלוים ששמשו במקדש, שאמרו שם אלו הן מכין לפני מזבח עבדי כהונה היו דברי ר"מ, ר' יהודה אומר עבדי לויה היו ר' יוסי אומר משפחת וכו', ר' חנניא בן אנטיגנוס אומר מכירן הייתי ולוים היו, ומחלקותם נשנית בקצרה בערכין פ"ב מ"ד, ושם לא נזכר שאמר מכירן הייתי, ולפי דברי התוספתא צ"ל שלא דיבר עם ר"מ ור"י שא"כ איך חולקין עליו בדבר שראה בעיניו.
הלכותיו בברייתות מצינו חגיגה כד: שאמר וכי יש נגובה לקדש, ובסנהדרין סד: אמר מ"מ תפסה תורה לשון מולך כל שהמליכוהו עליהם, ובחולין נג: מביא שמואל הלכה משמו דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים, ובכורות לט. חולק עם ר' יהושע בן קפוצאי (או קפוסאי), ובנדה יב: חולק עם ר"מ בדין אשה שאין לה וסת – משום אבא חנן אמרו וכו' ומספקא להגמרא למי אמר אבא חנן אם לר"מ או לר' חנינא בן אנטיגנוס.
ומה שאמרו שם כג. שאמר נראין דברי ר"מ נפל שם טעות וצ"ל שר' חנינא כ"ג אומר כן, ושם נח: ארש"בג נראין דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס מדברי ומדבריהן, ובתוספתא שקלים פ"ג אמר ב' פרוכת היו שם, ובתוספתא סוכה פ"ד אמר לא היה פייס אלא ביו"ט הראשון של חג ובמס' שמחות ס"פג אמר זקן שאכל חלב או שחילל את השבת מת בהכרת, ונזכר ספרא אמור סק"יג.
ובבכורות ל: יסופר שר' יהודה ור' יוסי איסתפק להוא מלתא (בדין) טהרות שלחו זוגא דרבנן לגבי בנו של ר' חנינא בן אנטיגנוס ומצאוהו דקא מנטר טהרות (ופרש"י שכחן היה, אבל הרמ"בם בהקדמתו לזרעים לא חשבו בין התנאים שהיו כהנים) א"ל לעיין מר בזה הדין, אך הוא לא תמיד האמינם שישמרו טהרותיו ואותיב מתלמידיו גבייהו, אתו וספרו זאת לר' יהודה וכעס ואמר אביו של זה ביזה ת"ח (כי ר' יהודה ידע שמה שעשה בנו הוא יען שקיבל זאת מאביו שלא להאמין אף לת"ח על טהרות של כהנים) אף הוא מבזה ת"ח, א"ל ר' יוסי כבוד זקן יהא מונח במקומו אלא מיום שחרב ב"המק נהגו כהנים סלסול בעצמן שאין מוסרין טהרות לכל אדם, ומזה אנו רואין שאז כבר נפטר ר"ח בן אנטיגנוס.