תולדות תנאים ואמוראים/ח/ר' חמא בר ביסא
ר' חמא בר ביסא
[עריכה]הוא היה אבי ר' אושעיא אבי הברייתות. ויסופר עליו בכתובות סב: שהלך מביתו ולמד בישיבה יב' שנים, כי אתא לביתו והיה מתירא לבא פתאום פן יארע תקלה כאשר אירע לאשת ר"ח בן חכינאי, לכן הלך לב"המד ומשם שלח לביתו להגיד את דבר ביאתו. ובנו ר' אושעיא שהניחו נער קטן כשהלך ללמוד, ישב ג"כ בב"המד ולא הכירו זא"ז, וראה ר' חמא שהוא חריף עצום, חלש דעתיה אמר אלו הייתי בביתי אפשר שגם בני היה חריף כמוהו, וכשבא לביתו, בא אח"כ גם בנו הביתה, וסבר ר' חמא שבא לשאול ממנו שמעתא ולכן קם מפניו, אמרה לו אשתו יש אב שעומד בפני בנו? וקרי עלייהו והחוט המשולש לא במהרה ינתק שגם ר' ביסא היה אז בחיים כב"ב נט: שנחלקו ר' אושעיא עם אביו ר' חמא, אזלו ושאלו לר' ביסא והוא אמר כנכדו.
ולדעת הראב"ד בהקדמת הרמב"ם שר' ביסא ור' חמא בנו היו בבי"ד של רבי וגם הרמב"ם מודה לו אך מר קא חשיב אלו ומר אלו. וראיה לזה מנדה יד: שאמרו משתבח ליה רבי לר' ישמעאל בר' יוסי, בר' חמא בר ביסא (ובירושלמי נדה רפ"ב לר' חמא אבוי דר' הושעיא) דאדם גדול הוא, כי אתא א"ל בעי מינאי מלתא בעי מיניה וכו'.
מושבו הקבוע נראה שהיה בדרום במקום בר קפרא כנדה פ"ג ה"ב ר"ח רובה אזל לדרומא שאלון ליה ר' חמא אבוה דר' הושעיא וב"ק – אתא ושאל לרבי א"ל צא וכתוב להון וכו'.
והיה שם מדייני העיר כשבועות פ"ו ה"ג ר' מרינוס ערב לכלתיה הוה והוו דיינין קומי ר' חמא אבי ר' הושעיא (כצ"ל) ובר קפרא – שאלון לר"ח רובא, שאל ר"ח לרבי וכו'.
ובמו"ק כד. פליגי אבוה דר' אושעיה (ובירושלמי שם פ"ג ה"ה איתא בפירוש ר' חמא אבוה דר' הושעיא) ובר קפרא. וכן נזכר בירושלמי (דפוס ווינעציא) שביעית פ"ב ה"ב ר' יעקב בר אחא ריבר"ח בשם ר' חמא אבוי דר' הושעיא נוטל את הקבוצין עמה. (ובדפוס זיטאמיר חסר זה). ובל"ס ר' חמא הנזכר בברייתא שבת קלה: הוא ר' חמא בר ביסא.
ובסוכה פ"א בה"ס ר' יודה בר פזי בשמו.
ובירושלמי סוף פאה ר' יעקב בר אידי ור' יצחק בר נחמן הוו מפרנסין והוון יהבין לר' חמא אבוי דר' אושעיא (ובשקלים פ"ה ה"ו אבוה דר' יהושעיא) חד דינא והוא יהיב לאחרינא. וידוע שר"י בר אידי היה תלמידו דר' יוחנן וא"כ איך אפשר להיות כן? ולומר שגם אבי ר' הושעיא השני הנקרא חברון דרבנן היה ג"כ שמו ר' חמא, דבר זה א"א כידוע שהיה אחיו דר' חנניא חברון דרבנן והם היו אחי רבה. לכן נראה לי שר' נחמני אבי רבה ואבי ר' אושעיה ור' חנינא חברון דרבנן הלך לו לא"י עם שני בניו האחרונים ורבה נשאר בבבל, וצ"ל כאן והוון יהבון לר' נחמני אבוי דר' אושעיא ואך יען שהמעתיקים לא ידעו משם זה וידעו משם ר' חמא אבוה דר' הושעיא לכן כתבו ג"כ כאן ר' חמא.