תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אלעזר בן פרטא
ר' אלעזר בן פרטא
[עריכה]המשפחה הגדולה הזאת מצינו ארבעה דורות זו אחר זו ונבארם בקצרה.
ר' פרטא הגדול היה לערך בזמן החורבן, ובנו ר' אלעזר בן פרטא היה גדול הדור וחבר לר' חנינא בן תרדיון, ובשעת הגזירות נתפס למלכות על חמשה דברים כע"ז יז., ור' חנינא בן תרדיון נתפס על דבר אחד, וא"ל ר"חבת אשריך ר"א שנתפסת על ה' דברים ואתה ניצל, יען שעסקת בתורה ובגמילות חסדים. וכשהביאוהו לפני השופט שאלהו מ"ט גנבת ומ"ט תנית, והשיב אי סייפא לא ספרא, ואי ספרא לא סייפא, ומדהא ליתא הא נמי ליתא, ומ"ט קרו לך רבי, יען שרבן של טרסים אני, וכשרצה לבודקו אם הוא בקי במלאכתו נעשה לו נס, ומ"ט לא אתית תבי אבידן, יען שזקן אני ומתיירא אני שמא תרמסוני ברגליכם, ונעשה נס שבאותו היום נרמס איש אחד בבי אבידן, ומ"ט הצאת את עבדך לחירות, א"ל לא היו דברים מעולם, ואחד קם להעיד נגדו וע"י אליהו ניצל.
ונשאר לנו לפליטה ממנו הלכה אחת במשנה גיטין פ"ג מ"ד שאמר ג' דברים לפני חכמים וקיימו את דבריו.
ממי קיבל תורתו מצינו אך שאמר בשם ר' אלעזר המודעי כסנהדרין כב:, ומצינו אותו עם כל גדולי חכמי יבנה, כמכלתא יתרו מס' בחודש ספ"ב דם רי"הג, ופ' תשא עם ר' אליעזר, ובתוספתא סוכה פ"ד עם ר"א בן יעקב, וביומא עה: חולק על ר' ישמעאל.
מאמריו באגדה מצינו יט: שאמר מיום שחרב בה"מק נעשו גשמים צימוקין, ובערכין טו: אמר בא וראה כמה גדול כח של לש"הר מנ"ל ממרגלים.
מקומו נראה שהיה בציפורי כדמובא בתנחומא ריש מדעי שפ"א באו כתבים רעים מן המלכות לגדולי ציפורי ובאו ושאלו לר"א בן פרטא וא"ל שיברחו.
האומרים בשמו מצינו אך ר' שמעון בן אלעזר בשמו כסנהדרין כב:.
ובנו ר' פרטא היה גדול הדור בזמן רבי ככתובות ק. שאמרו שם מעשה ועשה רבי כדברי חכמים (הוא רש"בג שם במשנה) אמר לפניו פרטא בנו של ר' אלעזר בן פרטא בן בנו של ר' פרטא הגדול (ופי' התוס' שר' פרטא הגדול הוא אבי זקנו של ר' פרטא) א"כ מה כח ב"ד יפה? ובנו נקרא ג"כ ר' אלעזר בן פרטא והוא הנזכר פסחים קיט: רב כופל בה דברים, ר"א בן פרטא מוסיף בה דברים, וזה ר"א בן פרטא היה בימי ר' יהודה נשיאה, ובישיבתו כדמוכח מגילה פ"ד סה"ד, כתובות פי"א סה"ו חנניא בר שלמיה בשם ר' אדא אתא עובדא קומי רבי בעא מיעבד כרבנן א"ל ר"א בן פרטא לא כן לימדתני בשם זקינך וכו', וידוע שבירושלמי היה נקרא גם ר"י נשיאה בשם סתם "רבי" והוא א"ל מה שאמר רש"בג שהיה זקינו דר"י נשיאה, וא"א לומר שהכונה על רבי כי רש"בג היה אביו ולא זקינו.