תולדות תנאים ואמוראים/א/ארטבון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



ארטבון[עריכה]

בירושלמי פאה רפ"א-ג: וב"ר ספל"ה ארטבלון שלח לרבינו הקדוש חד מרגלי טבא אטימיטון (הון רב) ורבי שלח ליה חד מזוזה, ורבי כתב ליה שהמזוזה היא חשובה יותר מן המרגליות שהמרגליות צריך הוא לשמור אותה, והמזוזה שומרת את בעליה, ופי' הפני משה שהוא שם יהודי חשוב. והיטב כיון הגאון שי"ד בערך מלין ערך ארטבן שהוא היה מלך פרס בזמן אנטונינוס קומודוס בנו של אנטונינוס אוהבו דרבי.

ובליקוט זכריה יא' אמרו שרבי ואנטונינוס וחרבן מתו בירח אחד וזה חרבן הוא ארטבן, והוא נפטר תק"ד לשטרות, וביומא יא. אר"י מעשה בארטבן אחד (ופרש"י שם האיש) שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי ומצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף זוז, וזה ארטבון איש אחד הוא והמעשה משמע שהיה ישראל כשר.