תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני - 6 - מסחר ותוכנה חופשית

תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני – מסחר ותוכנה חופשית

2 מסחר ותוכנה חופשית .6 לכאורה, אם תוכנה מסוימת ניתנת להשגה ללא תשלום באינטרנט, אז כיצד אפשר כך להרוויח כסף? . ובכן, אפשר מאחר שרישיון הגנו עוסק בחופש הביטוי ולא בערכים כספיים. כדי לאפשר התקנה של מערכת הפעלה, יש צורך באיסוף תוכנות שונות שיאפשרו את הטעינה וההתקנה (השם לקוח ממוצע דורש כי כל אוסף התוכנות הנדרש לצורך .(Distribution , המקובל הוא: הפצה ההתקנה יהיה מרוכז בתקליטור אחד או במספר תקליטורים, כדי לאפשר התקנה נוחה. כדי לקבץ את שלל התכונות יש צורך בידע רב, הכולל את המרכיבים הבאים: 1. תוכנות שבהן עובד הלקוח בסביבת העבודה. 2. גרסאות יציבות של התוכנות הנ"ל. מתאימים, שיאפשרו את חיבור כל החומרה של הלקוח. יש להשתדל (Driver) 3. התקני חומרה בעצמו. Driver ככל האפשר שהלקוח לא ייאלץ לחפש 4. תוכנה המתאמת את כל ההתקנה שתהיה קלה לתפעול. 5. פילוח התקנה לפי מגזרים: ביתי, מקצועי, שרתים, שרתים ייעודיים. 6. תמיכה במי שלא הצליחו להתקין על פי ההוראות. 7. תיעוד להתקנת המערכת ולהפעלתה. כאמור, כל המרכיבים שפורטו (למעט תמיכה טלפונית) נמצאים ברשת, והנגישות אליהם חופשית. המאמץ של המשתמש הממוצע באיסוף כל התוכנות ובתיאום ביניהן הוא רב מאוד, ולכן כדאי יותר לקנות או להשיג הפצה מסחרית ולהתקינה. מכאן נולד הצורך בחברות ובארגונים שייצרו הפצות ללקוחות או ייתנו שירותי תמיכה בתשלום. עם זאת, יש מערכות משובצות מחשב – משעונים ועד ממירים דיגיטליים לטלוויזיה. למכשירים אלו יש דרישות תוכנה ספציפיות מאוד, ולהם ניתן לקנפג פעם אחת את התוכנה, ואז לייצר מיליוני עותקים זהים. נקודה זו היא בעלת פוטנציאל רווחי משום שהמאמץ הוא חד פעמי, צורכי השדרוג נמוכים, יכולת עיבוד מוגבלת, וישנה רגישות למחיר המוצר הסופי. בסקירה של מכשירי בכדאיות הרבה של פריסת גנו/לינוקס להפעלת [Cass (3/2001)] הקלטה ביתיים, מבחין מכשירים אלו. חושף את כדאיות השימוש בתוכנה חופשית גם באמצעות [Dalle, Jullien (2002)] מחקרם של פונקציית הביקוש, ומראה כי היא מתפתחת מהר יותר ולכן כלכלית יותר לשימוש. מסקנתם אף מצדדת בסובסידיה ממשלתית ליצירת תוכנה חופשית לצרכים הבסיסיים של האזרח בשימוש בתוכנה (מערכת הפעלה, תוכנות משרדיות, עיבוד תמונה, דפדפן, דואל). - 32 - שרשרת הערך למפתח וללקוחות: (FLOSS, part 3, p.23 שרטוט 6 (דוח (FLOSS, part 3, p.24 שרטוט 7 (דוח FOS 2.6.1 חברות מסחריות של הצורך הראשון בחברה מסחרית נובע לשם השגת ההפצה. הצורך השני, שנובע בעקבות הצורך הראשון, הוא הצורך בתמיכה, הדרכה, התאמות. אמנם אפשר להשיג תמיכה ברשת, אך זמני התגובה אינם ידועים, ולכן גורמים רבים מעדיפים חברה מסחרית שיכולה לתת שירות טלפוני או מחייב גישה לקוד המקור, כל מפיצי GPL- אלקטרוני של מקצוענים. מאחר שרישיון ה שמהם אפשר להוריד את תוכן תקליטור FTP התקליטורים מאפשרים גם גישה חינם לאתרי ההפצה ללא תשלום. SuSE (1992), TurboLinux (1992), VA Linux (1993), Red : החברות הוקמו בשנים הבאות Red Hat, SuSE, ב 2003 , נשארו בהפצות .Hat (1994), InfoMagic (1994), Caldera (1998) החברות מודות כי הפצת התקליטורים אינה רווחית, ובאה רק כדי למשוך לקוחות . TurboLinux בקוד פתוח. החברה נסחרת CRM מפתחת תוכנות Starbase שיקנו מהם שירותים נוספים. חברת מאז שנת 2001 . הם רואים בעבודתם במסגרת קוד פתוח כיתרון SBSF: OTCBB בבורסה בשם - 33 - הגדול ביותר שלהם. יתרון שיוכל להקפיצם לפני אחרים, גדולים יותר מסחרית, אך בעלי תוכנה קניינית. להלן חלק מהסיבות שיכולות להניע חברות לפתוח את הקוד: 1. צעד מנע. ציבור הלקוחות דורש כך או ידרוש כך בעתיד הקרוב . 2. הפחתת חרדות רכישה בקרב לקוחות. גם אם לא נשרוד, אז התוכנה פתוחה בפניכם לתחזוקה. 3. צעד מתריס של חברות קטנות נגד הגדולות: בוא נפתח אנו את הקלפים, ונראה אם הגדולים ישיבו. אם הם ישיבו, נוכל ללמוד רעיונות נוספים וליישמם או להוכיח ללקוחות כי אין להם יתרון עלינו. אם לא ישיבו, נוכל לומר ללקוחות שהם כנראה מסתירים משהו. 4. מציג ביטחון גבוה במוצר, שמאחורי מסתתר הרעיון: גם אם נחשוף את הסודות, לא ניפגע, ואנחנו המתאימים ביותר לבצע שינויים בתוכנה זו.

( עמ' 41 ) FLOSS מודלים עסקיים לפי סקר

(FLOSS, part 3, p.41 שרטוט 8 (דוח MySQL AB 2.6.2 חברת תוכנה חופשית רווחית המקור .[Fegreus (10/2002)] נוסדה באמצע שנות ה 90 באופסלה, שוודיה MySQL AB חברת הוא בנאלי, לצורך בניית יישום, נדרש בסיס נתונים עם יכולות מסוימות במסגרת פונקציונליות וביצועים. מאחר שלא מצאו בסיס נתונים שכזה, כתבו אותו בעצמם. בתחילה השתמשו ברישיון קוד פתוח, ובשנת 2000 הפכו את התוכנה לחופשית. את החברה ייסדו שלושה שעדיין פעילים בה, ומנכ"ל שהצטרף בשלב מאוחר יותר. כיצד הופכים חברה, שתוצרתה ניתנת לקבלה בחינם, לחברה רווחית? רמת הוצאות נמוכה מאוד: החברה מונה 60 איש, יותר מ– 95 אחוז הם אנשים טכניים. הוצאות שיווק אפסיות, הלקוחות וכן קהילת המפתחים הם מקדמי המכירות של החברה. שיתוף פעולה מלא עם הקהילה: קבלת שגיאות, קבלת תיקונים, קבלת דרישות נוספות. סדר גודל של הקהילה הוא מספר אלפי תורמים. - 34 - כסף נכנס. הכסף נכנס מהתאמות אישיות של בסיס הנתונים ומתמיכה. עבור ארגונים שמעוניינים בבסיס נתונים שיבצע מספר פעולות מוגדרות (בדרך כלל למערכות משובצות מחשב) מחייבים מחיר מלא. ההכנסות של התמיכה הן ברמות תמיכה שונות, והלקוח יכול לקבל זאת מהחברה (מ -200 עד יותר מעשרת אלפים אירו בשנה). התמיכה מהקהילה מתקבלת בחינם. השקעות של קרנות הון סיכון הכניסו כשני מיליון אירו. פתיחה של מעגל סגור ללקוחות. כ -86 אחוז מסך ההוצאה העולמית על בסיסי נתונים זורמת לחברות הבאות: יבמ, אורקל, מיקרוסופט. מיקרוסופט היא האחרונה שהצטרפה לשוק, בשנת 1988 . הלקוחות מכירים את החברות הקיימות ורוצות ספק אחר. פשטות המוצר. המוצר בנוי לפונקציונליות נדרשת על פי הלקוחות, אין גורם שמעוות דרישות כמו שיווק או מכירות. אופציונליות אינה מתומחרת בנפרד. שימת דגש על יציבות, קלות תפעול ומהירות. רב גוניות. המוצר מאפשר לרוץ על הפלטפורמות העיקריות: חלונות, אפל, גנו/לינוקס, יוניקס. עם זאת קיים ,GPL החברה משחררת את הקוד ברישיון – (Dual License) שימוש ברישיון כפול שהוא פרטי שלהם, ואותו הם מפיצים ללקוחותיהם בלבד. קבוצת התוכניות שהיא Branch פרטית, אינה משתמשת בקוד מהקהילה, בשל האיסור ברישיון. כך יש לנו פיצול של אותה תוכנה לפתוחה וסגורה. פעלה זו יכול לעשות רק יוצר התוכנה. כזכור, מתן רישיון שימוש הוא מתן של היוצר לקהילה. אין כל הגבלה על שימושים נוספים של היוצר, אלא אם כן הכניס לתוכנה שלו קוד שנתרם מהקהילה. כאשר עברו מבסיס נתונים קנייני Yahoo! מתואר מהלך של חברת [Gross (8/2002)] בכתבה של מדוע הם עשו שינוי .Yahoo! Finance Web site בביצוע של האתר הפיננסי MySQL- ל Oracle כזה? בסיס הנתונים הפתוח נותן להם יותר אפשרויות כוונון ושינוי מאשר אורקל ייתנו להם אי פעם (בסיס נתונים כזה ניתן גם להוריד אפשרויות שלא בשימוש וכך להגביר מהירות). 2.6.3 חברת יבמ וגנו/לינוקס בשנת 1998 הכריז לואיס גרסטנר (מנכ"ל יבמ) על השקעה כוללת של מיליארד דולר בקבוצת מוצרי הגנו/לינוקס. על פי חזונו, גנו/לינוקס צריך להיות פלטפורמת הפיתוח המרכזית (לטענתם, ההשקעה נעשתה לבקשת הקהל). כל חברות התוכנה הגדולות משתפות פעולה עם פיתוח גנו/לינוקס, למעט מיקרוסופט. כל חברות החומרה מציעות גרסאות גנו/לינוקס לחומרה שלהן. התמקדתי ביבמ מאחר שהם החברה המסחרית בעלת התרומה הגדולה ביותר. בשנת 2002 דיווחה יבמ כי 250 מהנדסים שלה עובדים בנושאי תוכנה חופשית. במחצית הראשונה LVM (LinuxVirtual 15 אחוז מהמחשבים המרכזיים שסיפקה יבמ נועדו להרצת , של שנת 2002 . Machine) מלא בדוגמאות של יישומים ולקוחות מיישמים. חברת (www.ibm.com/linux) אתר יבמ בנושא x86, eSeries, pSeries, xSeries, zSeries – יבמ משתמשת בגנו/לינוקס לכל אורך קו המוצרים ERP, CRM, eCommerce, : של החומרה. הדוגמאות נוגעות גם לכל שילובי התוכנה . MQSeries, DB - 35 - מוצגת הדרך שבה רואים את התפתחות השירותים שאפשר [Fisher (11/2002)] במצגת של לרתום באמצעות גנו/לינוקס. מערכת הפעלה זו יכולה להיות הגורם המאחד בין פלטפורמות החומרה השונות שיבמ מייצרת. קהל הלקוחות שלה, גם לגנו/לינוקס, הוא הקהל המסורתי – לקוחות מוסדיים, משרדי ממשלה וארגונים. יבמ נותנת דוגמאות לממשלות המיישמות גנו/לינוקס בעולם כולו. חברת יבמ רואה את הגברת השימוש הממשלתי ככוח מניע להגברת שימוש בשאר המשק. עם זאת, אפשר לשים לב לכך שהם מפתחים תוכנה לקוד פתוח ולא לקוד חופשי. רישיון השימוש ונועד להבטיח להם שליטה בתוכנות. את הגנו/לינוקס IBM public license (PL) שלהם נקרא הם לוקחים ממפיצים קיימים מפני שהם טוענים שאין צורך בהפצה נוספת או שונה בשביל החומרה שלהם. מתנגדיהם טוענים כי העובדה שאין לחברת יבמ הפצה משלה היא בגלל זכויות מניעה ) GPL ורישיון PL יוצרים והסכמי רישוי. יש גם לשים לב שקשה למזג תוכנה ברישיון מגביל יותר מכל רישיון תוכנה אחר. PL לחבירה עם קוד בעל זכויות מגבילות). בנושא זה רישיון עם תוכנה המוגנת בפטנט, חובה על בעל הפטנט לצרף אישור מסירת PL במיזוג תוכנה ברישיון זכויות של הפטנט שלו. מופיעה הערכה מפורטת על היערכותה של ,Aberdeen [Claybrook (12/2002)] בסקר של חברת יכולתו ,SMP- יבמ לעידן הגנו/לינוקס. השיפור הראשון שיבמ רוצה ליישם הוא הגדלת יכולת ה המכילות ארבעה עד שמונה מעבדים בצורה יעילה ובעלות SMP של גנו/לינוקס לעבוד במכונות החברה גם עושה מאמצים לשפר את גנו/לינוקס על גבי .(xSeries זולה של מערכות אינטל (סדרת פלטפורמות שהן קנייניות ביבמ כדי להצליח ולמכור יותר חומרה קניינית – pSeries, iSeries ששולי הרווח בה גבוהים יותר. - 36 - 2.6.4 מודלים כלכליים בתוכנה חופשית יש ארבעה מודלים עיקריים לביצוע עסקים בתוכנה חופשית . ( http://www.cs.viginia.edu/~pev5b/writing/econ_oss/econ_models.html) נותני שירות: מוכרים את התוכנה בעלות הפצה בלבד. הכסף מתקבל ממכירת שירותי תמיכה ללקוחות, תמיכה ברמות שונות. ההנחה הבסיסית היא שככל שיהיו יותר משתמשים כיוון שמחיר ההצטרפות הוא אפס, כך יגבר הצורך בתמיכה. לרוב, חברות אלו נוהגות לתרום קוד לתוכנה החופשית כדי לשמור על יחסים טובים עם הקהילה, וכן לאפשר ללקוחותיהן תיקון שגיאות מהיר יותר. חברות מסחריות גדולות אשר נותנות שירותי תוכנה חופשית במחירים נמוכים, :Loss Leader לעתים נמוכים מהעלות, ומשתמשים בלקוחות אלו כדי למשוך אותם לקנות תוכנה קניינית או חומרה. טומנים את הפיתיון בדמות תוכנה חינם, ולאחר מכן מנסים למכור מוצרים במחיר מלא. למשל, חברת נטסקייפ נתנו את קוד הדפדפן לקוד הפתוח, ובתמורה הם נהנים מתיקוני שגיאות וכן שיפור מיצוב המוצר. חוסכי עלויות: בדרך כלל חברות חומרה שמייצרות תוכנה שלא לרווח. כך למשל יצרן חומרה בתשלום, מפני שכל מתחריו Driver לחומרה, אין באפשרותו למכור Driver שצריך לספק מספקים זאת ללא תשלום. לכן יעדיף היצרן לפרסם את מפרט החומרה ולקבל מהקהילה את המתאים, ללא תשלום. זו בעיקר שיטה לחיסכון בהוצאות. Driver- ה מוצרי פנאי: מוצרים כמו חולצות, ספלים, ספרים בנושא קוד פתוח. מתוך הארבעה הנ"ל, המודלים היציבים היום הם שני הראשונים. ככלל, לתוכנות מחשב יש שלושה סוגים של ערך: ערך השימוש: הערך הכלכלי של תוכנה ככלי עבודה. ערך שוק: הערך שניתן לקבל בשוק תמורת תוכנה כזו. ערך המונופול: הערך שאפשר לקבל תמורת תוכנה בהיותה יחידה מסוגה, מונופול של תוכנה מסוימת. מנוונות את הערכים השני והשלישי, הערך השני יורד לערך עלות ההפצה של FOSS תוכנות התוכנה, ואילו מונופול כלל אינו קיים בתוכנות אילו. מספק גם תובנות דומות כאשר הוא מציע את השיטות הבאות: [Hecker (1999)] מאמרו של תמיכה: מקורן של הכנסות: תמיכה, הפצת מדיה, הדרכה, ייעוץ, פיתוח מיוחד. פיתיון: ספק פרויקט בסיסי בקוד פתוח ופרויקט מלא תכונות באופן קנייני. פתה את הלקוחות לעבור מקוד פתוח לפרויקט הקנייני. ציוד משנה: מכירת ספרות, חומרה ומוצרי קידום מכירות. מאפשר שירותים: בנה מסגרת של שירות המורכבת מתוכנות קוד פתוח ומכור את השירות הכולל. . OEM שימוש במותג: בנה מותג בעל חשיבות, ואחר כך בצע מכירות בצורת - 37 - מוצרים ישנים: הפוך מוצרים ישנים לקוד פתוח, וכך תבטיח שהלקוחות יוכלו לקבל שירות גם אם לחברה שלך לא כדאי לספק שירות זה. המוצר מתחיל כקנייני ומסיים את חייו כקוד פתוח. זיכיונות תוכנה: שילוב של שיטת התמיכה והמותג על ידי מכירת זיכיונות לשימוש במוצר או השם של יצרן התוכנה המקורי, אותו יצרן ראשוני של התוכנה בקוד פתוח. סיבות חיוביות ושליליות לפתיחת התוכנה, במיוחד באותם שטחים [Beberg (2000)] מולם מציג המצריכים חדשנות והשקעה מסיבית במחקר. הקוד הפתוח לא מספק אמצעים כדי לערוך את המחקר הראשוני שעליו תתבסס בניית התוכנה. 2.6.5 סקרי תפוצה ושימוש של תוכנה חופשית יש בעייתיות גדולה במחקרים על תפוצה של תוכנה חופשית, נושא שכל הסוקרים מרבים להזהיר מפניו. קשה מאוד לדעת מהי תפוצה של תוכנה שאין לה רישוי ואין אף גורם שמסוגל לספור כמה ולהתקין אותה בעשרות מחשבים ללא כל FTP יחידות הופצו. חוקי להוריד גרסת חינם מאתר אזכור סטטיסטי או רישום כלשהו. ברור כי בתוכנות שלהן נדרש רישוי, קל יותר להשיג נתונים (בהנחה מבוססת כי מספר השרתים המותקנים בתוכנות פיראטיות הוא זניח). מובאים כאן הסקרים הנחשבים והמשפיעים יותר בתחום. בעיות נוספות הן: 1. במחקרי שרתים, ההשוואות הן בין מספרי שרתים. כיוון שאין דין שרת בעל שמונה מעבדים בעלות של 500,000 דולר, כדינו וחשיבותו של שרת הדפסות בעל מעבד יחיד ועלות של 1,000 דולר. 2. מימון. מסתבר שמממן המחקר יכול "לקבוע" את תוצאותיו. כדוגמה, נציג שני מחקרים של אותה חברה שמשתמעים מהם מסקנות שונות מאוד, כאשר למממני המחקר אינטרסים שונים. פירוט סקרים: הסקר נקרא .FOS- מהסקרים המקיפים יותר שנעשו כדי לבחון את תופעת ה – FLOSS סקר והוא נערך על ידי: FLOSS – Free/Libre Open Source Software University of Maastricht and Berlecon Research GmbH, financed by financed under the European Commission‘s IST programme . הסקר מורכב משישה חלקים: Part I: Use of Open Source Software in Firms and Public Institutions Part II: Firms’ Open Source Activities: Motivations and Policy Implications Part II B: Open Source Software in the Public Sector: Policy within the European Union Part III: Basics of Open Source Software Markets and Business Models Part IV: Survey of Developers Part V: Source Code Survey - 38 - כדי להקיף את כלל המקומות שבהם נמצא הקוד הפתוח – מהמפתחים ועד מקבלי ההחלטות והמשתמשים בתוכנה. מסגרת הזמן הכללית של עריכת הסקר היא מיוני 2001 עד יוני 2002 . הראיונות של האנשים נעשו בפברואר 2002 ועד מאי 2002 . הארצות שנסקרו הן: אנגליה, גרמניה, שוודיה. . FOS- פרק 1 – סקירת שימוש כללית ב פיתוח ושימוש. ,FOS - פרק 2 – חברות מסחריות העוסקות ב במגזר הציבורי, וכן בכיווני ההתפתחות וההצהרות של FOS 2 – עוסק בהימצאות של B פרק מגזר זה כלפי מסגרת פיתוח זו. הן: FOS- פרק 3 – המוטיבציות של חברות מסחריות לעסוק ב Standardization: overcoming the ghost of Unix wars, Open Source software as low-cost component, Strategic considerations, and enabling compatibility. במצב הקיים. (Proactive) חלקן רואים בכיוון הזה כצעד מנע פרק 4 – עוסק בניתוחים של התורמים לקוד מהבחינות הבאות: גיאוגרפיה, השכלה, גיל, מצב משפחתי, הכנסה, כמות הזמן המושקעת בחתכים שונים, סיבות להצטרפות והישארות במסגרת הקהילה, ציפיות. פרק 5 – עוסק בבחינות כמותיות ואיכותיות של הקוד המיוצר. פרסמה בשנת 2000 מחקר על אימוץ גנו/לינוקס בשרתים: IDC חברת OS 1995 1996 1997 1998 1999 2000 Windows NT/2000 18% 26% 35% 38% 38% 41% Linux 0% 7% 7% 16% 25% 27% Unix 25% 30% 21% 19% 17% 14% Netware 35% 32% 27% 23% 19% 17% Others 22% 16% 10% 4% 1% 1% Total Units shipped 2.2M 3.1M 3.5M 4.4M 5.4M 6.1M מפיצי גנו/לינוקס) חקרה את ) Red Hat במימון חברת ,[Gillen (2001)] במחקר של IDC חברת במחשוב הארגוני. ההשוואה נעשתה בעיקר מול עלויות (TCO) נושא גנו/לינוקס כמקטין עלויות העלויות המידיות שנחסכות הן עלויות של חומרה. החומרה להרצת גנו/לינוקס .RISC/Unix של זולה יותר בהרבה (ברוב המקרים, פלטפורמות אינטל) לעומת החומרה המיוחדת והקניינית של למשל, ההבדלים בנושא אינטראנט/אינטרנט/אקסטרנט הם עלויות של 377 דולר .RISC/Unix העלויות הן: 255 דולר (Collborative) במהלך העבודה .RISC/Unix- לגנו/לינוקס ו -684 דולר ל הנתונים מתייחסים לשנה אחת, למשתמש יחיד מתוך .RISC/Unix- לגנו/לינוקס ו -1407 דולר ל 1000 משתמשים. מחקר זה מציג חישובים נוספים המוכיחים שגנו/לינוקס "מזנב" ביוניקס - 39 - High Performance enterprise הקנייני, ולמעשה מוציא אותו מהמשחק, למעט בסביבות בסביבות אלו, יש צורך בהוכחות נרחבות יותר ליכולתו של גנו/לינוקס להיות אמין . computing [Leavitt יותר וחסין פגיעות. זהו למעשה השוק שעליו מתחרים במחשבים המרכזיים. לוויט 2001 ) כותב כי גנו/לינוקס כבר עבר את נקודת המפנה, בהתייחסותו למאמר זה. לוויט גם )] להבטחת LSB (GNU/Linux StandardBase)- מדגיש את עושר ספריות התוכנה, תחילת ה תאימות ותמיכת יבמ כגורמים שיכריעו את הכף לטובת גנו/לינוקס. היעד המרכזי בארגון הוא .[Butler group (2002)] תחזית שימוש במערכות הפעלה לשרתים לצורכי הארגון. התחזית מבחינה QoS (Quality of Service) נמוך עם הבטחת TCO השגת בשלוש קבוצות של מערכות הפעלה: קבוצת יוניקס (כוללת גם גנו/לינוקס), MS-Windows 2000Server- כבדרך אגב מצוין שב .OS/400 קבוצת יבמ ,MS-Windows קבוצת תקן תאימות הבסיסי של יוניקס), כלומר ניתן להריץ יוניקס מעל ) POSIX- ישנה תאימות ל לליבה של חלונות. נושא .NT תחזית ל -2002-2004 : חדירת גנו/לינוקס לשרתי הקבצים ושרתי הדפסה, תוך דחיקת תמשיך High-End התמיכה אינו קריטי, מפני שלאפליקציות אלו רמת ניסיון גבוהה. בשרתי ההמלצה לארגונים שלא התחילו .HP-UX, AIX, Solaris לשלוט השלישייה הנוכחית של בגנו/לינוקס, היא להתחיל יישום מידי בשרתי קבצים או הדפסה. שאחד מתוצאותיו HP Compaq תחזית ל -2005-2008 : יהיו מיזוגים בין חברות, כמו המיזוג של יוחלפו בגנו/לינוקס. גנו/לינוקס גם תגזול Low-End- שרתי יוניקס ב .Tru64 UNIX הוא חיסול ימצאו את עצמם מזונבים על ידי גנו/לינוקס או High-End חלקים נכבדים משרתי חלונות. שרתי ..Net יצטרפו לאחת High-End- גם שרתי ה .Net- תחזית ל -2009 והלאה: המנצחים יהיו גנו/לינוקס ו המסגרות האלו. נזכור כי מעבר מיוניקס לגנו/לינוקס יהיה קל יותר מבחינת העברת תוכנה וכן העברת אנשי תוכנה. ההערכה היא שראשי התעשייה יתחילו מסגרת חדשה של פיתוח מערכת ,Net- הפעלה חדשה מאפס, בהתאמה ליכולות חומרה חדשות ודרישות צרכנים. גנו/לינוקס ו שתיהן תוכננו בשנות ה -90 ולכן סביר פחות שיתאימו לאורך זמן רב כל כך. בדק את אנשי מערכות מידע, בדרג המחליטים Forrester [Howe (8/2000)] סקר של חברת (אוכלוסיית הסקר: 2500 חברות רב לאומיות). זהו אחד הסקרים המסחריים הראשונים שנעשו “Open sourceis not just for hackers: כדי לבחון את התופעה. המסקנה הראשית היא מתוך 2500 החברות, יותר ממחצית השתמשו בתוכנות קוד פתוח וקצב הגידול . anymore” בשימוש הוא במאות אחוזים. המלצות מידיות: עסוק בשינויי קוד פתוח רק אם ביכולתך לתמוך בכך (קוד פרטי אינו נכלל בעץ התוכנה הכללי, ולכן בכל עדכון תוכנה כללי יש לשלב מחדש קוד פרטי). - 40 - אם טרם השתמשת בקוד פתוח, השיטה הטובה ביותר להתחיל היא תוכנית פיילוט עם גנו/לינוקס ואפאצ'י. הכר את מי שמנהלים את תוכנות הקוד הפתוח שלך. כדאי להשתתף בדיונים כדי לקדם נושאים החשובים לך. עדכן מידית את מחלקת הרכש בתוכנות קוד פתוח. הסבר להם כיצד לערוך מכרזים על תמיכה בתוכנת קוד פתוח. 2.6.6 סקרים ומדיניות ממשלתית בתוכנה חופשית במוסדות ממשלתיים ומנסה FOS- קבוצת מחקרים אלו סוקרת את נושא תפוצת תוכנות ה להתוות קווי מדיניות בין זרועות הממשל השונות. מובאים כאן שני סקרים, הנחשבים יותר .[Hahn (2002)] - בתחום. מחקר הסוקר מדיניות ממשלות בתחום נמצא ב מחקר נועד לפתח חזון של .PITAC [Graham (2002)] , וועדה מייעצת לנשיא ארצות הברית הממשל הפדרלי בארצות הברית בנושא הקוד הפתוח לשימוש במחשבים, להגדיר מדיניות ומסגרות ליכולות חסרונות של תוכנת קוד פתוח, לעודד קבוצות מחקר לתכנן מוצרים ויעדים לקוד הפתוח. המחקר החל בדצמבר 1999 והסתיים ביולי 2001 והתמקד בנושאים של מחשוב .High End Computing (HEC)- באיכות גבוהה ל ממצאי המחקר: הממשל צריך להשתתף ולהשקיע בפיתוח, בתמיכה, בהפצה ובתחזוקה של תוכנת קוד פתוח. נגזרת מצורכי משתמשים אמיתיים. Bottom-up שיטת הפיתוח מאחר שהמאמץ הוא רב לאומי, לא ניתן לשלוט בו בצורה מרכזית, וכן לא ניתן להשית עליו הגבלות יצוא. יש יתרונות אבטחה בנתינת הקוד להמשך פיתוח והם: צמצום אפשרות של סוסים טרויאניים ודלתות אחוריות. יש להעמיק את הידע בקרב ארגונים ממשלתיים בכל הנוגע להבדלים בין סוגי הרישיונות השונים. לא קיימים עקרונות לטיפול בתוכנות אלו בכל הנוגע לאופן האימוץ ואת מי לאמץ? ציטוט של ועדה אירופית מ -1999 שבחנה את הנושא מטעם האיחוד האירופי ומצאה חוסר בהירות במסר של פרויקטים וזיהוי הכוחות המובילים. הצלחת גנו/לינוקס טמונה בחלקה בחומרה הזולה והזמינה הנדרשת להפעלה. לכן יש גם פחות ניסיון בחומרה יקרה יותר אשר בשימוש בארגונים הממשלתיים. בהתאמות מצד היצרנים וכן בשימוש באשכולות ,HEC systems לקוד חופשי תהיה השפעה על של מחשבים זולים. המלצות: לצורך כך יש לשנות את דרכי .HEC הממשל צריך לעודד פיתוח של תוכנות קוד חופשי לצורכי ניהול הפרויקטים ואת צורות המימון כדי שיתאימו לפיתוח מהסוג הזה. יש לחשוב מחדש על נושאי הגבלות יצוא וביטחון בהקשר לתוכנות אלו. יצירת נקודת מפגש או נקודת שוק שבה יגדירו - 41 - סוכנויות הממשל את צורכיהן, ומפתחים יציעו את השתתפותם. יצירת שיתוף פעולה בין יצרני חומרה למפתחים בעידוד הממשל. יש צורך לאפשר תחרות בין תוכנות פתוחות לקנייניות במכרזים לפיתוח תוכנה. אין להטיל מגבלות פורמליות שמתאימות לחברות קנייניות על קבוצות פיתוח של תוכנה חופשית. הממשל צריך להגביל את עצמו לשימוש במספר רישיונות נמוך ומוגדר, כדי למנוע בלבול והפרות תנאי רישיון. הדבר אמור במיוחד לקבוצת הקוד הפתוח. .[Bollinger (2002)] בשביל משרד ההגנה האמריקאי MITRE שערכה חברת ,MITRE סקר FOSS (Free and Open Source מטרת הסקר היא לבחון את מידת השימוש בתוכנות וכיצד משתמשים בהן. יש ארבעה תחומים עיקריים של שימוש בתוכנות: תשתית, Software) פיתוח תוכנה, אבטחה, מחקר. אחד הדברים המפתיעים הוא מידת השימוש הרב בתוכנות אלו לצורך אבטחה (כזכור, יש הטוענים כי בגלל האופי הפתוח אין אפשרות לאבטחה). יש מספר Sendmail, gcc, FreeBSD: תוכנות שאם יפסיקו להשתמש בהן, יצטרכו שינויי תשתית נרחבים ככלל יש שימוש ב -115 אפליקציות שונות, שנמצאו להן 251 שימושים. המלצות הסקר הן: שנחשבות אמינות ובטוחות לשימוש. FOSS יצירת רשימת תוכנות פיתוח מדיניות שימוש בתחומים: תשתית, פיתוח תוכנה, אבטחה, מחקר. יצטרכו גם ,FOSS- לקידום שיפורי תוכנה. היעד: במהלך השימוש ב FOSS- עידוד השימוש ב יצרני תוכנות קנייניות להשתפר.

[Bollinger (2002) p.40-50] שימושים מרכזיים שנמצאו לתוכנות

Perl (GNU) 25 מקרים של Apache (open source) 22 מקרים של 19 מקרים של גנו/לינוקס ממליץ על מדיניות עתידית ,[Peeling, Satchell (QinetiQ2001)] סקר שנעשה לממשלת אנגליה של הממשלה הנוגעת לקוד פתוח. בתקופה שבה נערך הסקר הייתה בעיה עם מיקרוסופט בקשר למדיניות עלות רישיונות שימוש. הבריטים מצאו כי העלות השנתית של הרישיונות מקבילה להקמת חמישה בתי חולים בינוניים כולל ציוד. עם זאת, הם רואים את עלויות הקוד הפתוח ולכן מעוניינים לדעת מהו בדיוק הקוד הפתוח. “… the government can develop its own standards for use within communities-of-interest (e.g. MOD, Health etc.). This report concludes that the existence of an OSS (Open Source Software) reference implementation of a data standard has often accelerated the adoption of such standards, and recommends that the government consider selective sponsorship of OSS reference implementations”. (page vii). [Peeling, Satchell (QinetiQ2001)] ההמלצות: - 42 - 1. תוכנות קוד פתוח הן שינוי יסודי בתשתית התוכנה. זו אינה בועה או זרם שיישכח. 2. בתוך חמש שנים 50 אחוזים מנפח תוכנות התשתית יכולים להשתייך לקוד פתוח. 3. המיצוב של קוד פתוח בשרתי מחשב גדולים, יעלה מכמעט אפס היום למיצוב של תוכנה סבירה לשימוש, ופריסתה בבריטניה תוך שנתיים, שלוש. 4. כרגע אין צורך להשתמש בגנו/לינוקס כמערכת הפעלה למחשב שולחני, עם זאת יש לשקול . זאת מחדש בסוף 2002 5. איננו רואים רווח מכך שהממשל יביע העדפה מיוחדת לקוד פתוח בתשתיות השרתים. 6. הממשל צריך להבהיר את עמדתו למקרים שבהם יש לנקוט העדפה למוצרי מיקרוסופט. 7. הממשל צריך לשקול פרסום מדיניות של הערכות סיכונים בשימוש בפרוטוקולים שהם קניינו של יצרן מסוים. 8. כיום, אין באפשרותנו להעריך את תרומת הקוד החופשי לשוק יישומי התוכנה. 9. סיכונים רבים קיימים היום בשל שימוש יתר בפרוטוקולים קנייניים. שימוש מושכל בפרוטוקולים של קוד פתוח יכול לתקן את המצב. 10 . יכולת הקוד הפתוח לקידום פרוטוקולים פתוחים, הביאה גם לאימוץ מסגרות תוכנה של קוד פתוח. אנו ממליצים לממשל לשקול מימון נבחר למסגרות קוד פתוח. 11 . העלייה של שימוש בקוד פתוח מציעה את האפשרות ליצרני תוכנה שאינם אמריקאיים, להשפיע על כיוונים עתידיים בטכנולוגיית המידע. 12 . הממשל צריך לשקול שימוש בקוד פתוח כברירת המחדל לתוכנה ממשלתית. 13 . ההבדל בשימוש בין קוד פתוח לבין תוכנה קניינית אינו נחשב ליתרון או לחיסרון בכל הנוגע לפגיעות של מערכות מידע. 14 . אנו ממליצים כי הממשל ידאג לקיום זכויות מלאות (האפשרות לקבל את קוד המקור ולשנותו) בכל תוכנה שהוא משתמש, כולל התאמות מיוחדות בתוכנות מדף. 15 . מודל פיתוח קוד פתוח מציע פרדיגמה חדשה לייצור תוכנה לקבוצות מסוימות (בריאות וחינוך). הממשל צריך תוכנית ראשונית לבדיקת שימושיות הקוד הפתוח בקבוצות אלו. (המאפיין של קבוצות אלו: צורך רב בהחלפת מידע בין יישומים שונים). 16 . אנו ממליצים כי את התקן לרשומות רפואיות יבחנו מומחים בתחום כדי שיוכלל בתקן תקן שהוא כלל בריטי שנוצר } .e-GIF (e-Government Interportability Framework) להחלפת מידע}. ציטוט נוסף מראה כי מדיניות שיתוף הפעולה ושיטות הפיתוח של קוד חופשי שמעניינות, מעבר לתוכנה כלשהי. “The NHS is well suited to share software writing because it comprises many different but collaborating organizations. It is the open-source development model which has aroused NHS interest, rather than products such as Linux” (page 18, 2.8.6), [Peeling, Satchell (QinetiQ2001)] - 43 -