תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני - 4 - קניין רוחני

תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני - קניין רוחני

2 קניין רוחני, זכויות יוצרים ופטנטים בעולם התוכנה .4 קניין רוחני הוא שם כולל לשלושה מושגים משפטיים שונים ומופרדים: סימנים מסחריים, זכויות יוצרים ופטנטים. שני הגורמים האחרונים הם שהאיצו את עולם התוכנה אך גם האטו אותו. הם האיצו את הפיתוח המסחרי והביאו לכך שאנשי תוכנה וחברות תוכנה הפכו לפעמים לשם נרדף למיליונרים או מיליונרים בפוטנציה. האטו, כי כל פטנט של האחד ימנע תמיד מן האחר אפשרות של שכלול.

[Koek (1999)] הגדרות בסיסיות לפי

זכויות יוצרים: זכות להגדרת בעלות על יצירה ספרותית, אמנות וכיום גם תוכנה. השיטה היא נתינה של זכות בלעדית לשכפול למחזיק בזכות היוצרים לעבודה מסוימת. היוצר הוא מחזיק בזכויות, ובאפשרותו למכור את הזכויות לאחר. פטנט: מסמך ממשלתי שנותן לבעליו את הזכות לנצל, באופן בלעדי, המצאה מסוימת. הפטנט מעניק לממציא גם את הזכות הבלעדית לפתח ולהמשיך לחדש על בסיס ההמצאה המקורית. כדי לרשום פטנט על ההמצאה להיות חדשה, שלא פורסמה קודם לכן, ושאינה ברורה מאליה. סימן מסחרי: סימן או שילוב של סימנים שבאים להבדיל בין טובין או שירותים שנותן ספק מסוים לבין אלה שמספקים אחרים. הסימן יכול להכיל: אותיות, מספרים, שרטוטים, ציורים. רישוי: ביכולתו של המחזיק בזכויות היוצרים לאפשר שימוש ביצירתו, ללא תמורה או בתמורה כלשהי. השימוש של אחרים ביצירה מוגבל בתנאים ברישוי. בדרך כלל מגבילים את זכותו של המשתמש להעתיק, להפיץ, לשנות את היצירה. נושא סימנים מסחריים אינו מענייננו, מפני שאין לו חשיבות בנושא התוכנה. מקרה אזוטרי שכן היה בנושא נוגע לחברת מיקרוסופט. חברת מיקרוסופט נתבעה ב -1988 על ידי חברת אפל על הפרת סימן מסחרי ושמו "חלונות". בשנה זו הוציאה חברת מיקרוסופט את מערכת ההפעלה חלונות גרסה 1. חברת אפל טענה ששימוש בשם זה והמראה של התוכנה זהה לתוכנה בשם זה מתוצרתה, ויכול להטעות צרכנים שיחשבו כי זו תוכנה מתוצרתם ואיכותם. בשנת 1993 הסתיימו הדיונים לטובת חברת מיקרוסופט. בית המשפט קבע כי השם "חלונות" הוא כללי ומוכר (גם בעולם המחשבים), ואין אפשרות לראות בו סימן מסחרי רשום, גם משום שחברת אפל לקחה בשנת 2002 תבעה מיקרוסופט את .X-Windows (UNIX) חלקים נרחבים מהרעיון מסביבת פיתחה הפצה של Lindows חברת .MS-Windows על שימוש בסימן המסחרי Lindows חברת גנו/לינוקס שאמורה להיות קלה להפעלה כמו חלונות של מיקרוסופט. במיקרוסופט טענו שהמושג מוכר כשייך להם, וחברת לינדוז מנסה למכור תוכנה בהסתמך על המוניטין שלהם Windows ולהטעות צרכנים שיחשבו שלינדוז הוא מתוצרת מיקרוסופט. אחת הבקשות של חברת לינדוז, במסגרת המשפט, הייתה לקבל את כל חומר ההגנה של מיקרוסופט מאותו משפט שהתנהל ב -1988 כדי להוכיח שהמושג חלונות הוא גנרי ואינו קנייני. סקירה היסטורית מהירה תביא לידי הבנה את המטרות הראשוניות של זכויות יוצרים ופטנטים ואת כוונתם החיובית, ועם זאת גם נסקור השפעות שליליות רבות. יש לזכור כי מהות הפטנט היא ניסוח הבלתי אפשרי ולכן יישומו בתחום התוכנה, שהוא תחום מופשט, כמעט בלתי אפשרי. השיטה לרישום פטנט היא תיאור של הרעיון ההנדסי במונחים משפטיים (כשל אפשרי מספר אחת). כיצד מתארים פטנט? כאן באה לידי ביטוי אמנות עורך דינו - 24 - של המנסח. מצד אחד עליו לכתוב במפורט ככל האפשר, כך שאם תהיה הפרה של הפטנט, יוכל להביא את הנוסח שאושר ולטעון כי זה בדיוק מה שכבר הומצא. מנגד, עליו לכתוב בצורה תמציתית או מעורפלת, כדי להקשות על כל מי שינסה לחקות את הפטנט מתוך תיאורו הוא (כשל אפשרי מספר שתיים). כך שבסיום התהליך, אמור הפטנט להיות מובן לשופט, במקרה של תביעה, ואסור שיהיה מובן למתחרה שעלול לחקותו, אם מתחרה מחליט לחקות פטנט, בתקווה כי לא יגלו זאת או שהפטנט אינו קביל בארץ הייצור. אחד מהמתארים של פטנט על מוצר פיזי, הוא השרטוט של החלקים או צורת חיבורם. בפטנט שהוא תוכנה, לא ניתן לשרטט מפני שתוכנה היא אוסף שורות של קוד מקור, עם חיבור לספריות תוכנה אחרות באמצעים מסוימים או בלעדיו. קל הרבה יותר למצוא דמיון בין שני חלקים פיזיים לבין ניסוחי פטנט על רעיון מופשט. מכאן מתחילה הבעיה של יישום פטנטים, שמקורם בעולם הפיזי, בעולם התוכנה המופשט. מקצינה את הדיון מעט יותר. הם טוענים שהקורס הראשון [Kozma, Dion (2001)] גישתם של שצריך ללמד בלימודי מדעי המחשב באוניברסיטה, הוא נושא הקניין הרוחני. מאחר שכל מה שנכתב וכל מה שייכתב שייך למסגרת חוקית זו, הרי לפני שכותבים או חוקרים כל תוכנה, חייבים לדעת מה אסור ומה מותר לנו לעשות. OIS (Open Information על הצורך בחברה עם מידע פתוח [Ahituv (2002)] במאמר של הוא עומד על עלויות האבטחה, ומנגד על חופש הביטוי וחופש הידע. המלצתו היא .Society) לשחרר את המידע לפרטים ולארגונים. בשחרור המידע נוכל, במידה רבה, להשתחרר ממונופולים של ידע ומידע. כלי הגישה למידע צריכים גם הם להיות חופשיים ונגישים לכול. כלים שחופשיים מספק מסוים או ממחיר גבוה – כלים שכלל הציבור יוכל להרשות לעצמו וכן שלא יפגעו בפרטיותו. 2.4.1 התנגדות לפטנטים כיום, הדבר הראשון שיש לעשות, אם מתעורר רעיון לפיתוח תוכנה, הוא לבדוק אם אין פטנט בנושא. בדיקה שכזו אינה אפשרית בגלל שתי סיבות: האחת, יש מאות אלפי פטנטים בתחום התוכנה. בניסוח פטנטים לא משתמשים במושגים קבועים וכן משתמשים בניסוח משפטי לתיאור הפטנט. כלומר, גם אם מהנדס תוכנה ימצא פטנט דומה לרעיונו, הרי שלא יבין אם יש דמיון, כי הפטנט מנוסח בנוסח משפטי ולא הנדסי. לכן יש יותר מנושא אחד ומקיף אותו יותר מפטנט אחד .( וגם ליבמ ( 1989 Unisys (1985) שעליו יש פטנט לחברות LZW הנושא הידוע הוא דחיסת הסיבה השנייה היא שיש פטנטים בתהליכי אישור שתוכנם אינו ידוע. תהליך רישום פטנט הוא ארוך, ונמשך יותר משנתיים. לכן אם נניח שאין פטנט רשום בנושא הנבחר, יכול להיות שיש פטנט בתהליכי אישור כך שגם אחרי שנשקיע, נבצע ונממש את הרעיון, בעל הפטנט יכול לתבוע. שטוען שאסור לרשום פטנטים על כל מה שסטודנט יכול [Knuth (2002)] ' מתנגד ידוע הוא קנות לחשוב בעצמו, וכן אין לרשום פטנטים על אלגוריתמים, מפני שהמתמטיקה אינה ניתנת למסחר. ניתן אפשר למצוא תיאור ציני למדי של הדרך שעובר פטנט עד ,[Kushner (2003)] במאמר של למתן אישור סופי. הדרך הקצרה אורכת כשנתיים, חלק נרחב מהזמן הפטנט מחכה בתור. כאשר הפטנט נסקר, על מאשר הפטנט לסקור אלפי מקורות כדי למצוא אם פטנט זה ניתן בעבר או שבכלל פורסם והוא בגדר ידע ציבורי. סקירה זו איננה אפשרית. בזמן שהפטנט מחכה לאישור - 25 - כל מי שמפתח לא יכול לדעת על הפטנט באישור, ואחר כך כבר מאוחר מדי. ,(Patent pending) .[Bezroukov (2001)] 1984 בנושא זה נתקל גם סטלמן בשנת פטנטים רבים בתחום התוכנה פשוט פוגעים בהתפתחות. יש פטנטים אבסורדיים (פטנטים על הצגת מידע חזותי, על קניות ברשת וכו') שלמעשה מכילים רעיונות ומסגרות כלליות, וכך אוסרים כותב על הקלות המדהימה של קבלת פטנטים [Frank (2002)] . התפתחות של תעשיות שלמות שהם גם פטנטים עד צורת עשיית תהליכים. פטנט על הגדרת תוכנה לניהול קרן נאמנות, לכן כל מי שיכתוב על מערכת ממוחשבת לניהול קרן נאמנות יפר את הפטנט. IEEE- 2.4.2 תגובות איגוד ה כידוע, הארגון הנ"ל הוא מהחשובים והגדולים שעוסקים בפיתוח המחשב באופן מדעי, ובעלי השלכות מסחריות. את ארגון זה יסדו אנשי הנדסת החשמל, האלקטרוניקה והמחשבים והוא משמש סמכות מקצועית חשובה התחום. פרסומיו המקצועיים הם מהדרגה הראשונה בחשיבותם .(ACM- (ארגון מקביל מבחינת הנושאים והרמה המקצועית הוא ה חוק אמריקאי שנועד להסדיר רישיונות קנייניים בצורה ) UCITA על IEEE- תגובת איגוד ה הפוגעת מאוד בלקוחות), הוא מהבוטים שניתן למצוא. בגילוי דעת שהוציאו (IEEE*USA Position, Opposing the adoption of the Uniform Computer Information Transactions Act (UCITA) by the states, Feb 2002) גילוי דעת נגד הגנות יתר ,IPP על ,IEEE- תגובת איגוד ה (IEEE*USA Position, An overall approach to Intellectual Property Protection 16/11/2000) גילוי דעת נגד איסור על מחקר בהצפנה בארצות הברית ,DMCA על ,IEEE- תגובת איגוד ה (IEEE*USA Position, Digital Millennium Copyright Act (DMCA) Enccryption research, 20/6/2002) גילוי דעת בנושא זכויות יוצרים של אוניברסיטאות ,IEEE- תגובת איגוד ה (IEEE*USA Position, University intellectual property policy guidelines, 20/6/2002) - 26 -