תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני - 3 - המוטיבציה לתרומה

תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני - המוטיבציה לתרומה

2.3 מהי המוטיבציה של אנשים לתרומה? נושא מחקרי מעניין הוא כמות האנשים שתורמים והמוטיבציה לתרום. סטלמן טוען שיש יותר בתרומה הכוונה לכתיבה, ניפוי, .GNU– מ 500,000- אנשים שונים שתרמו פרט כלשהו לטובת ה תיעוד, בדיקה וכיו"ב. סטטיסטיקה אחרת טוענת שאם ניקח את כל שמות האנשים שתרמו לגנו/לינוקס ואפצ'י נמצא כי 70 אחוז מהם תרמו רק שינוי אחד בעץ המוצר הכולל. כך שברוב המקרים המאמץ הנדרש מתורם כלשהו הוא אפסי. בסופו של תהליך, צירופם של תרומות קטנות ורבות יוצר ערך מצרפי עצום, גדול הרבה יותר מכל תורמה פרטנית. עוסק בשילוב נושא המוטיבציה עם הרקע הכלכלי של [Lerner, Tirole (3/2000)] מחקרם של התרומה. הם השוו בין קבלת תמורה מידית לבין זו המאוחרת, שנדרש זמן לאחרים להכיר בה ולהגיב אליה. הם גם עוסקים בנושא מיהו המנהיג וכיצד אישיותו משפיעה על הפרויקט, מתוך השוואה של פרויקטים שונים. סיבות להצטרפות לפרויקט קוד פתוח: ( עמוד 4 ) [Kim (2003)] : שרטוט 1, מקור - 20 - הישגים מתוך ההשתתפות בפרויקט. .( עמוד 4 ) [Kim (2003)] : שרטוט 2, מקור השוואת מוטיבציה בין קוד פתוח לעבודה בתשלום. ( עמוד 5 ) [Kim (2003)] : שרטוט 3, מקור - 21 - אנו רואים Apache, Mozilla על פיתוח [Mockus, Fielding, Herbsleb (2000)] בסקירה של את מידת שיתוף הפעולה בפרויקט הנ"ל (פורסמו שני מאמרים בנושא. המאוחר יותר, שהתפרסם מתייחס לאפצ'י בלבד). הסקירה היא כרונולוגית, אך גם מתייחסת לערכים שאותן ,ACM- ב קבוצות ביקשו להביא לציבור. בסופו של תהליך הם מתייחסים גם לשיטות הפיתוח שיכולות להביא ליעילות רבה הרבה יותר בפיתוח תוכנה. מסתכלים גם מכיוון אחר בנושא גילוי מידע [Hippel, Harhoff, Henkel (1/2000)] , במאמרם וולונטרי. גילוי של רעיונות ושיפורים חדשים: 1. שיפור של מוצר קיים. אפשר להציע שישפרו יותר מוצרים קיימים, וכך לשפר את רווחת הצרכן. 2. יצירת סטנדרט ראשוני. במקרים רבים, מי שמתחיל בפיתוח נושא מסוים, קובע סטנדרט מעשי באותו שטח, וכל השאר ימשיכו בעקבותיו. 3. קבלת הכרה מצד אחרים וכן רעיונות. קבלת הכרה כאדם בעל ידע בתחום, וככזה, הפניית רעיונות של אחרים אליו מפני שהוא מסמל אוטוריטה . 4. אפשרות של יריבות מופחתת. המידע עובר לכל העולם, אך הגילוי לא יפגע במפתח, בשווקים שאליהם הוא פונה. וכך, חלוקת הידע והרעיונות עוזרת לקידום של המפתח עצמו. סוקר את האנשים שנמנים ,[BCG – Boston consulting Group, Lakhani (2002)] המחקר של הסקר זוכה לשיתוף פעולה רב מצד .LinuxWorld 2002 הוצג בכנס ,FOS- עם תנועת ה המשתתפים, מפני שחלק מעורכי הסקר הם דמויות מוכרות בקהילה. הסקר בודק את המוטיבציה (סיבות, מניעים, גורמי תעסוקה, הצטרפות לפרויקטים ועזיבתם) ומה גורם לאנשים לתרום למאמץ המשותף. הסקר כולל גם מאפיינים דמוגרפיים של המשתתפים. רואה את כל הפרויקט כקהילה עצמאית בעל אמת אחת [Edwards (2001)] המחקר של בקהילה קיים הידע להתקדם, אך הידע נובע ממקור אחד שכולם ,(Epistemic Community) מעריכים אותו ופועלים לפיו. - 22 - פירוט מוטיבציה ( עמוד 16 ) [Lakhani (2002)] : שרטוט 4, מקור - 23 -