תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני - 1 - ההיסטוריה של FOS

תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני - ההיסטוריה של FOS

רוב קוראי עבודה זו יודעים מהי רשת האינטרנט, ויש סטטיסטיקות נרחבות על השימוש ברשת ועל נפוצותה. לדעתי, הסיבה העיקרית לנפוצותה היא העובדה שהגישה לרשת חופשית. אפשר לחבר שרתים ודפדפנים באופן חופשי (ללא הפרת זכויות יוצרים) וללא תלות בספק מחשוב. התוכנה לצפייה באתר (דפדפן), להפעלת אתר ותפעול הקשר בין דפדפן לאתר הם חופשיים וניתנים להשגה ללא חיוב כספי או חיוב אחר. לחלק מהתוכנות החופשיות יש מקבילות קנייניות. כל משתמש צריך לבחור בקבוצת התוכנות המתאימה לו. בנושא זה רואים שלפרוטוקול יש מקבילות web- אין כיום מקבילה קניינית. לדפדפן ולשרת ה TCP/IP התקשורת החופשי קנייניות. למעשה, פרוטוקול התקשורת הרחיב, מאז נוצר, את ההקשרים שבהם משתמשים בו. היותו מתוכנן היטב ושרידותו מאז שנות ה -60 (בניגוד לפרוטוקולים קנייניים שונים שנכחדו או התחלפו מאז), מוכיחה באופן נוסף את ההנחה שמוצר שנעשה מתוך שיתוף יהיה טוב לפחות כמו מקביליו הקניינים.

רעיון התוכנות החופשיות הוא מקרה פרטי של חופש הביטוי וחופש המחקר. חוקרים באוניברסיטאות התייחסו לתוכנה שהם מפתחים, כחלק ממחקר וכמו שהמחקר חופשי כך גם המקרה הפרטי של מחקר מחשבים. פרסום המחקר ופרסום תוכנה הוא אחד, כלומר, כמו שפרסום מחקר נועד בין היתר לאפשר חזרה על הניסוי, גם הפעלת תוכנה מסוימת היא חזרה על [Spreece וכן של [Erickson, Halverson(2002)] הניסוי שביקש לחקור המחקר. במאמרים של

2002 ) אפשר למצוא השלכות נוספות על הנושא, ההשלכות החברתיות. במאמריהם הם עומדים )] על היכולת לאסוף מידע וליצור הון חברתי באופן שייצר רווחה לכלל ויפתח אמון בין מרכיבי החברה.

אחד הרעיונות המרכזיים שמשפיעים על חיינו גם היום, במסגרת הפרסום החופשי, הוא נושא ,[Bush (1945)] האינטרנט. אם נחקור מעט לאחור בציר הזמן, ונסקור את מאמרו הידוע של שמאפשרות דפדוף לפי (memex machine) נראה כיצד הוא רואה מכונות ,MIT- חוקר ידוע ב מאוחר יותר קרא טד נלסון (אחד ממציאי הממשק .Non sequential writing – הקשר או במקור יכולת לקשר בין טקסטים שונים לפי הקשר או ,HyperText הגרפי והאינטרנט) לשיטה אסוציאציה, הצורה שבה אנו חושבים תתבטא גם במכונות, ולכן תקל עלינו את ההתמודדות עם מידע. הרעיון היה גאוני אך נלווה לו דבר נוסף, בוש ונלסון לא ביקשו לרשום זאת כפטנט או לנקוט אמצעי אחר שימנע מאחרים להשתמש ברעיון. בוש הציג רעיון לציבור, ושמח מעצם העובדה שלאחר מכן ייקח אדם את רעיונותיו ויפתח אותם הלאה עם התקדמות החשיבה והטכנולוגיה.

הוא מציע תיאוריה שונה מהמקובלת על אודות ההתפתחות ,[Lancashire (2001)] במחקרו, של ההיסטורית (בפרק זה מופיעה, לרוב, ההיסטוריה המקובלת). לדעתו, קהילת הקוד הפתוח (זו משנות ה -60 ) פרחה מפני שהיה שוק לא בשל של מעטים, שרבים בו הכירו זה את זה. רבים זכו לסבסוד הממשל במחקריהם, ולכן כיוון שלא היו נושא מסחרי או אפשרויות רווח (בתקופה זו לא הייתה מכירת תוכנה, אלא מכירת חומרה בלבד שהיצרן צירף לה תוכנה נלווית), הם חלקו הכול עם הכול. התוכנה הייתה שוק נלווה של החומרה, והממשל האמריקאי הצליח לשפר את השורה האחרונה של תפוקת יצרני החומרה (בעיקר יצרנים אמריקאים). השורה האחרונה היא הגדלת כאשר הוא רואה [Perkins (1999)] תפוקת החומרה בעזרת תוכנה. פרקינס, ממשיך תיאוריה זו התנגשות של תרבויות מתוך הגישות השונות לפיתוח.

אנשים . [Salus (1994)] -1955 של יבמ ב SHARE אחד מראשוני קהילות השיתוף היה יוזמת אלו חלקו מידע ותיקונים לדגמי המחשב 704 . ראשיתו של הרעיון, במקור היא כספי מימון ממשלתי אמריקאי, מוזר ככל שזה יישמע. הנשיא אייזנהאוור הגה תוכנית לקידום מהיר של הסיבה .ARPA המדע. תוכנית זו הניבה שני גופים חדשים: האחד הוא נאס"א והשני הוא לתוכנית היא הצלחת הספוטניק הרוסי בנובמבר 1957 , שהשאיר את עולם המדע האמריקאי פעור מערכת הפעלה . Unix- פה. מערכת ההפעלה המשמעותית שפותחה במסגרת מחקרית זו היא ה שנועדה לאפשר ריבוי של משימות, להיות מותאמת לחומרה זולה, ושאינה נסמכת על בסיס [Thomson, פרסום המחקר הראשוני .((Kernel) חומרה אחד (כתיבה מודולרית באמצעות ליבה וחלוקת הידע הביאו לתפוצה גבוהה. ,Ritchie (1974)]

מדינות רבות שעוסקות בנושא הפער הדיגיטלי, הגיעו לצורך של כל מדינה להבטיח מוצרי תוכנה מצא כי יש כשל שוק בנושא, [Schmidt, Schnitzer (2002)] בסיסיים וחופשיים. והמחקר של ולכן על המדינה להתערב ולדאוג לאזרחים למוצרי תוכנה בסיסיים כגון: מערכת הפעלה, תוכנות מיכון משרדי (אופיס), תוכנה לטיפול בדואר אלקטרוני.