תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים/פרק ראשון/0 - כללי

תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים

המושג (FOS (Free software/Open source מתאר מסורת או מסגרת של סטנדרטים פתוחים, קוד (תוכניות) מחשב משותף ופתוח ובמיוחד שיתוף פעולה, ברמה סימביוטית, לפיתוח ותחזוקה של תוכנה. לפיכך, כל גורם יכול להגדיר את המהות ואת רמת הפתיחות שלו עצמו. עם זאת, יש שני זרמים מרכזיים שרוב האנשים מתייחסים אליהם. הזרם הראשון והוותיק יותר, הוא של תוכנה חופשית הזרם השני הוא של קוד פתוח. ההבדל העיקרי בין הזרמים הוא בזכויות על התוכנה לאחר שהוכנס בה שינוי (פירוט ההבדלים נמצא בפרק השני). לזרם הראשון יש מניפסט זכויות וחובות הנקרא (GPL (GNU Public Licence, ורישיון שימוש בתוכנה הנקרא (GNU (GNU Not Unix.

לזרם השני יש מסגרת זכויות וחובות שנקראת (OSI (Open Source Initiative.

וכל רישיון שמתאים למסגרת זו הוא רישיון תוכנה של קוד פתוח, מסגרת זו כוללת גם את רישיון ה-GPL ועשרות אחרים.

ניתן לראות את ה-FOS כתת-תרבות בעולם תוכנת המחשבים: קבוצה של מפתחי תוכנה בעלת מאפיינים ברורים של שיתוף, לעומת קבוצות אחרות המאוגדות בארגונים ובחברות מסחריות שאינם משתפים אחרים בעבודתם.

שני נושאים עמדו לנגד עיניי בבואי לחקור נושא זה. הנושא הראשון הוא קיומן של תנועות ה-FOS ומצאי התוכנות שנכתבו בהשראתן או במסגרתן. הנושא השני הוא אימוץ קבוצת תוכנות אלו בשוק הארגוני (הפרטי וממשלתי). במבט ראשון נראה כי אימוץ הארגון את התוכנות הוא ברור וודאי, אך עם זאת אין כך המצב כיום.

תוכנה חופשית היא פרדוקס, סוג של אבסורד כלכלי, לכאורה. בעולם העסקי, מאמץ הנדרש מעובד מחייב בתגמול, וברוב במקרים התגמול הוא פיננסי. כותב התוכנה החופשית אינו זכאי לתגמול ישיר, ולפעמים גם לא יזכה לתגמול עקיף. אם כן מדוע אנשים מתאמצים לחינם? מסתבר כי יש סיבות הגיוניות לאותם אנשים ולאנשים נוספים לכתוב תוכנה ללא תמורה (סיבות אלו מפורטות בפרק השני). סיבה חשובה נוספת היא שכל אחד יכול למסור קטע תוכנה. כאשר מדובר באיכות הפוליטיקה הארגונית אינה משפיעה כלל. לרוב, קטע התוכנה הטוב יותר ייכלל מבלי קשר למי שכתב אותו, למעמדו, למינו, למקום מגוריו.

מתנגדים באים וטוענים כי תוכנת חינם שווה מחיר חינם ששווה איכות חינם, ולכן זוהי מסגרת של חובבים שאינה יכולה להניב פירות איכותיים, כל שכן להתאים לסביבה עסקית.