תו"א על אסתר א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| תו"א על אסתרפרק א' • פסוק א' |
א • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


אסתר א', א':

וַיְהִ֖י בִּימֵ֣י אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ ה֣וּא אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ הַמֹּלֵךְ֙ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֔וּשׁ שֶׁ֛בַע וְעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָ֖ה מְדִינָֽה׃


ויהי בימי אחשורוש

מגילה י ב
  • אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן: דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה: כל מקום שנאמר "ויהי", אינו אלא לשון צער. ויהי בימי אחשורוש, הוה המן....
...והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד? והאיכא שני? והאיכא שלישי? והאיכא טובא?
[אלא] אמר רב אשי: כל "ויהי", איכא הכי ואיכא הכי; "ויהי בימי", אינו אלא לשון צער.


מגילה יא א

ויהי

  • אמר רב: ויי והי, הדא הוא דכתיב (דברים כח סח): "והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות" וגו'.

אחשורוש

  • אמר רב: אחיו של ראש ובן גילו של ראש.
אחיו של ראש – אחיו של נבוכדנאצר הרשע שנקרא ראש, שנאמר: "אנת הוא רישא די דהבא" (דניאל ב לח).
בן גילו של ראש – הוא הרג, הוא ביקש להרוג; הוא החריב, הוא ביקש להחריב, שנאמר: "ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם" (עזרא ד ו).
ושמואל אמר: שהשחירו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדירה.
ורבי יוחנן אמר: כל שזוכרו אומר, "אח לראשו!"
ורבי חנינא אמר: שהכל נעשו רשין בימיו, שנאמר (אסתר י א): "וישם המלך אחשורוש מס".

הוא אחשורוש

  • הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו.

המולך

אמר רב: שמלך מעצמו.
אמרי לה לשבח, ואמרי לה לגנאי.
אמרי לה לשבח, דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה;
ואמרי לה לגנאי, דלא הוה חזי למלכותא, וממונא יתירא הור דיהב וקם.

מהודו ועד כוש

רב ושמואל. חד אמר, הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם.
וחד אמר, הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי. כשם שמלך מהודו ועד כוש, כך מלך מסוף העולם ועד סופו.
  • תנו רבנן, שלושה מלכו בכיפה, ואלו הן: אחאב, ואחשורוש, ונבוכדנאצר וכו'.

-