תבנית:מצודת דוד על ירמיהו מח יא

שאנן מואב מנעוריו – מעת היה לעם ישב בשלווה והיה שוקט ומונח במקומו כיין הנח על שמריו, שאינו מפיג טעמו.

ולא הורק – דומה הוא אל היין אשר לא הורק מהכלי שהושם בו בתחילה אל כלי אחר. ולתוספת ביאור אמר שלא הלך מעולם בגולה, כי ישב בארצו מעת שנתיישב בה.

על כן – הואיל ולא הורק מכלי אל כלי, לכן נשאר בו הטעם ולא נחלף הריח. רצונו לומר, לפי שישב בשלווה, לכן היה ממולא בכל טובה. ולפי שהמשילו ליין אמר לשון הנופל ביין, שאם היין נשאר בכלי ששמוהו בו בתחילה, נשאר בו הטעם והריח, ולא כן כשמרוקנין אותו מכלי אל כלי.