שער הכוונות דרוש אסרו חג דרוש ב
שער הכוונות - דרושי אסרו חג דרוש ב דרוש ב':
יבאר בו מה ענין המשכת האור הזה עתה ביום אסרו חג ונתחיל לבאר ענין המשכת האור בעולם העשיה וממנו יובן שאר העולמות. הנה נתבאר כי בי"ט היה עולה עולם הבריאה במקום ז"א דאצילות והיצירה במקום נוק' והעשיה במקום עו' הבריאה ממש כי הי"ס דעשיה היו במקום י"ס דבריאה ועתה באסרו חג ירדו העשיה ו' מדריגו' בלבד ולא כולה והוא באופן זה כי ירדו ד' ראשונות דעשיה בד"ת דבריאה וו' תחתונות דעשיה בו' ראשונות דיצירה ונמצאו ד' אחרונות דיצירה וכל הי"ס דעשיה מקום פנוי לגמרי בין הקדושה והקלי' כנ"ל בדרוש שבת שהם סוד י"ד ספי' בסוד אמר לעולמו די כי ענין זה נעשה בקבלת שבת כנז' שם במקומו והנה מזה תקיש ותבין אל שאר העולמות כי כולם יורדים ממקומ' על סדר ירידת עולם העשיה ממש וזה מובן והנה ז"ס פסוק אל ה' ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח הנה מזבח העולה הוא בעו' העשיה כי שם הוא מעשה הקרבנות כנז' בתפי' שחרית דחול כי הקרבנות הם בעשיה ונודע כי המלכו' של כל עו' מד' עולמו' אבי"ע איננה במקומה אבל יורדת ועומדת כל ימי החול שלא בשעת התפלה למטה בראשית העו' שלמטה ממנה. והמשל בזה מלכות דאצילות בראש הבריאה ומלכות דבריאה בראש היצירה כו' והנה עיקר שם מזבח העולה אינו על עולם העשיה אלא על מלכות דיצירה שבראש העשיה אבל כללו' שם מזבח העולה היא בעשיה כי שם הוא בחי' שריפת הקרבנות וטעם קריאת המלכו' דיצירה בשם מזבח העול' הוא כי נודע כי עולם היצירה נקרא אל יהו"ה והוא בגי' מזבח ונמצא כי כללות המזבח הוא בעשיה אבל סיבת קריאתו בשם מזבח הוא לסיבת המל' דיצירה היורדת שם כנז' והנה ד' קרנות המזבח העולה הנה הם ד' הקרנות העומדים למעלה ע"ג מזבח העולה והם עליונים ממנו והנה הם סוד ד' אחרונות דיצירה אותם פנויים שנשארו וריקנים ביום אסרו חג כנ"ל והם נה"י ומל' דיצירה והם ד' קרנות והמזבח הוא עולם העשיה עצמו. ובזה נבא אל ביאו' הכתוב אל ה' ויאר לנו כו' פי' כי הנה עתה ביום אסרו חג עולם העשיה הוא למע' ביצירה הנק' אל הויה כנז' והנה אל הויה במילואם הם בגי' יא"ר כזה אלף למד הוא קפ"ה ידוד הוא כ"ו והם כמנין יאר ונמצא כי אל ידוד הוא עצמו כשמתמלא נעשה כמנין יא"ר וזהו אל ידוד ויאר לנו ר"ל כי מן אל ידוד שנעשה יאר אנו מתפללין שימשיך אותה הארה לנו וזהו ויאר לנו וביאר כי ענין ההארה הזו שאנו רוצים להמשיך הוא לפי שעתה הוא יום אסרו חג אשר פירושה הוא מלשון עשו איסור לחג וקשר שלא תסתלק קדושת החג לגמרי אמנם נתקשר בקדושת החג כדי שתשאיר לנו קצת הארה מן החג ביום זה של אסרו חג וזמש"ה ויאר לנו אסרו חג כו'. עוד ביאר הכתוב ענין אסרו חג הזה מה עניינו ואמר כי הלא הוא להוריד עו' העשיה עד קרנות המזבח שהוא בו' ראשונות דיצירה כנ"ל ועי"כ נמצא שעולם העשיה שהוא המזבח הנה הוא עתה למעלה מד' קרנותיו שהיו בו בתחילה בשאר ימי החול ועתה מפני שהוא אסרו חג עומד למעלה מקרנות המזבח וזו היא ההארה אשר המשכנו במ"ש ויאר לנו כי הנה ד' קרנות המזבח בימי החול הם ד' תחתו' דיצירה ועתה העשיה נשלמת בו' ראשונות דיצירה ונמצא כי היא עומדת למעלה מקרנות המזבח ונמצא' יורדת עד קרנות המזבח ולא עד בכלל וזמ"ש עד קרנות המזבח. ועתה אשר העשיה נשארת שם למעלה ולא ירדה במקומה מוכרח הוא שימשך לנו הארה ביום זה של אסרו חג כי מוכרח הוא שעד"ז גם שאר העול' שלמעלה מן העשיה גם הם עומדים למעלה ממקומם ולכן ההארתם הגדולה אשר נשאר' לכל העולמו' ביום הזה תמשך אצלנו ויאר לנו: