שער הכוונות/דרושי תפילין/דרוש א

דרושי תפילין דרוש א

דרוש א': בענין התפילין. ובתחילה נבאר סדר כתיבתם

כבר ידעת שפרשיות של הראש נכתבים ד' שורות בכל פרשה ופרשה, ופרשיות של יד נכתבים ז' שורות בכל פרשה ופרשה. וזה סדר חילוקם:

בפרשיות של הראש

• פרשת קדש -- ארבע שורותיהם הם אלו: וידבר . מזה . בחדש . בצאת .
• פרשת והיה כי יביאך -- ד' שורותיה הם אלו: והיה . וכל פטר. ה' ממצרים. פטר רחם .
• פרשת שמע -- ד' שורותיה הם אלו: שמע . נפשך . לבניך . לאות .
• פרשת והיה אם שמוע -- ד' שורותיה הם אלו: והיה . ונתתי . יבולה . בשבתך .

תפילין ש"י

• פרשת קדש -- ז' שורותיה הם אלו: וידבר . את היום . בחדש . זבת . את שבעת . ה' לי . ה' ממצרים .
• פרשת והיה כי יביאך -- ז' שורותי' הם אלו: והיה . רחם . ואם לא . זאת . לשלחנו . לה' כל . עיניך .
• פרשת שמע -- ז' שורותיה הם אלו: שמע . את . מאדך . היום . בביתך . לאות . על מזוזות .
• פרשת והיה אם שמע -- ז' שורותיה הם אלו: והיה . ובכל נפשיכם . ואכלת . ה' בכם . אשר ה' . בין עיניכם . ביתך ובשעריך .

ונבאר כונת כל פרשה ופרשה מה שיכוין הסופר בעת שיכתוב אותה ואח"כ נסדר הכונה הזאת כפי סדר השטות אשר בהם פרשת של ראש.

פרשת קדש היא הי' של ההויה. ואחריה והיה כי יביאך באות ה' ראשונה של ההויה. ואחריה שמע באות ו'. ואחריה והיה אם שמוע אות ה' אחרונה של הויה. והרי נתבאר איך יש הויה אחד פשוטה בארבע פרשיות תפילין של ראש.

עוד דע כי מזאת ההויה הפשוטה נמשכין ויוצאין ממנה ד' שמות הויה, והם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ונכללים בה. והם: ע"ב באות י' , ס"ג באות ה' , מ"ה באות ו' , ב"ן באות ה' אחרונה. וגם ד' שמות אלו כוללין הארבע פרשיות של תפילין על הסדר שלהם.

עוד דע כי מזאת ההויה נמשכין ויוצאין ממנה ד' שמות אלו. כי מאות י' נמשך שם 'אהיה' במילוי יודין, ומאות ה' שם 'אהיה' במילוי אלפין, ומאות ו' נמשך שם 'אהיה' במילוי ההין, ומאות ה' אחרונה נמשך שם 'אדני' במילואו. ואלו הד' שמות ג"כ כוללים ד' פרשיות של תפילין על הסדר שלהם; כל שם בפרשה אחת.

נמצא

• שקודם שיכתוב פרשת קדש יכוין כי כל הפרשה הזאת היא י' של ההויה פשוטה, והיא הויה אחד דע"ב דיודין, והיא ג"כ שם אהיה דיודין.
• וקודם שיכתוב פרשת והיה כי יביאך יכוין כי כל הפרשה הזאת היא ה' ראשונה של ההויה פשוטה, והיא הויה אחד דמילוי ס"ג, והיא ג"כ שם אהיה דאלפין.
• וקודם שיכתוב פרשת שמע יכוין כי כל הפרשה הזאת היא ו' של ההויה פשוטה, והיא הויה אחד דמילוי אלפין שהיא מ"ה, והיא שם אחד של 'אהיה' דמילוי ההין.
• וקודם שיכתוב פרשת והיה אם שמוע יכוין כי כל הפרשה הזאת היא אות ה' אחרונה של ההויה פשוטה, והיא הויה אחד דמילוי ההין שהיא ב"ן, והיא שם אחד של 'אדני' מלא כזה 'אלף דלת נון יוד'.

ואחר שיכוין הכונה הנזכר, קודם שיכתוב כל פרשה ופרשה, עוד יחזור ויכוין בשעת כתיבת השיטות כזה:

• קודם שיכתוב שיטה א' של קדש דתפילין של ראש יכוין באות י' פשוטה של הויה הפשוטה, ויכוין באות י' דמילוי שם ע"ב דיודין, ובאות אלף דמילוי אהיה דיודין.
• ובשיטה ב' יכוין באות י' פשוטה של ההויה פשוטה ויכוין באות הי דמילוי שם ע"ב דיודין ובאות הי דמילוי אהיה דיודין,
• ובשיטה ג' יכוין באות י' פשוטה של הויה פשוטה ויכוין באות וי"ו דמילוי שם ע"ב ובאות יוד דמילוי אהיה דיודין
• ובשיטה ד' יכוין באות י' פשוטה של ההויה פשוטה ובאות ה"י דשם ע"ב ובאות ה"י דשם אהיה מילוי יודין

ועל דרך זה תכוין בד' שיטות של פרשת והיה כי יביאך.

• כי בשיטה א' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ויכוין באות יוד דשם ס"ג ובאות אלף דמילוי אהיה דאלפין,
• ובשיטה הב' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ויכוין באות הי דמילוי שם ס"ג ובאות הא דמילוי אהיה דאלפין.
• ובשיטה ג' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ואו דמילוי ס"ג ובאות יוד דאהיה דאלפין,
• ובשיטה ד' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ה' דמילוי ס"ג ובאות ה' דאהיה דאלפין.

ועל דרך זה תכוין בד' שיטות של פרשת שמע.

• כי בשיטה א' יכוין באות ו' פשוטה של הויה פשוטה ויכוין באות י' דמילוי שם מ"ה ובאות א' דמילוי אהיה דההין,
• ובשיטה ב' יכוין באות ו' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ה"א דמילוי שם מ"ה ובאות ה"ה דאהיה דההין.
• ובשיטה ג' יכוין באות ו' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ו' דמ"ה ובאות יוד דאהיה דההין.
• ובשי' הד' יכוין באות ו' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ה"א דשם מ"ה ובאות ה"ה דאהיה דההין.

ועד"ז תכוין בד' שיטות של פרשת והיה אם שמוע.

• כי בשיטה א' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות יוד דשם ב"ן ובאות אלף דשם אדני,
• ובשי' ב' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ה' דמילוי שם ב"ן ובאות דלת דשם אדני.
• ובשי' ג' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ו' דשם ב"ן ובאות נו"ן דשם אדני.
• ובשי' ד' יכוין באות ה' פשוטה של הויה פשוטה ובאות ה' דשם ב"ן ובאות יוד דשם אדני:

אבל כונת כתיבת ד' פרשיות של יד הם באופן אחר לפי שהם בז' שיטות. וצריך לחלק הכונות לז' בחינות חלקים. ונבאר כוונת שלהם דרך כלל בתחילה, והם אלו:

• ראשונה יכוין אל הויה פשוטה כוללת ד' פרשיותיה.
• עוד יכוין כי ד' שמות יוצאים מד' אותיות הויה הנזכר והם שם ס"ג באות י', שם מ"ה באות ה', שם ב"ן באות ו', שם אלף דלת נון יוד בהא אחרונה.
• עוד יכוין כי ד' שמות יוצאין מד' אותיות הויה הנזכר והם: אהיה דיודין באות יוד, ואהיה דאלפין באות ה' ראשונה, ואהיה דההין באות ו"ו, ושם אלף דלת נון יוד באות ה' אחרונה.

וכל ג' בחינות אלו נחלקים בד' פרשיות של יד.

• כי קודם שיכתוב שיטה א' מפרשת קדש יכוין באות י' של הויה פשוטה, ובשני שמות שהם אהיה דיודין והויה דס"ג משולבין זה בזה (ויקדים אותיות 'אהיה' לאותיות 'הויה' דס"ג לפי שהוא תפלה של יד שהיא נקבה).

ואח"כ יחלק השילוב של ב' שמות הנזכר לז' חלקים בז' שיטות והם עשרים אותיות. ויצרף עמהם אות י' של הויה הפשוטה בתחי' הכל ויהיו הכל כ"א אותיות, וכשתחלקם יהיו ג' אותיות בכל שיטה בזה האופן. יא"ל פי"ו דה"י הי"י וד"ו או"ה יה"י. וכן עד"ז יכוין קודם פרשה שנייה אל ה' ראשונה דהויה פשוטה ואל שילוב ב' שמות שהם אהיה דאלפין והויה דאלפין (ויקדים אהיה להויה לטעם הנ"ל). ואח"כ יחלקם לג' ג' אותיות בכל שיטה מן הז' שיטות על דרך הנ"ל. וכן על דרך יכוין בפרשת שמע קודם שיכתוב, אל אות ו' דהויה פשוטה ולשילוב שני שמות דהויה דההין ואהיה דההין יחד ויקדים אהיה להויה לטעם הנ"ל.

ואח"כ יחלק הכ"א אותיות הנ"ל לג' ג' אותיות בכל שיטה ושיטה מז' שיטות ע"ד הנ"ל. וכן על דרך זה יכוין קודם שיכתוב והיה אם שמוע, אל ה' אחרונה דהויה פשוטה ואל שם אדני במילואו. והנה אין בהם רק י"ג אותיות --ולכן תחזור לכוין פעם שנית אל אות ה' הפשוטה אחר כל הי"ג אותיות הנזכר וישלמו לי"ד אותיות. ותחלקם לז' שיטות -- ב' אותיות בכל שיטה.

ודע שמלבד זה יש עוד כונה אחרת באלו הד' פרשיות של יד. והוא שבפרשה הראשונה תכוין אל מ"ב אותיות שיש בפשוט, ומילוי, ומילוי המילוי דהויה דע"ב דיודין. ותחלקן לז' חלקים, שהם ששה אותיות בכל שיטה ושיטה. ובפרשה שניה תכוין על דרך הנ"ל אל מ"ב אותיות שיש בפשוט ומילוי ומילוי המילוי דהויה דס"ג. ותחלקם לז' חלקים על דרך הנז"ל, שהם ששה אותיות בכל שיטה. ובפרשה השלישית תכוין על דרך הנ"ל; מ"ב אותיות שיש בפשוט ומילוי ומילוי המילוי דהויה דמ"ה דאלפין. ותחלקם לז' על דרך הנ"ל. ובפרשה ד' תכוין תחילה אל שם ס"ג ואל שם אהיה דיודין ואל שם מ"ה דאלפין ואל שם 'אלף דלת נון יוד' על סדר הזה ממש, והם מ"ב אותיות כסדר הנזכר. ותחלקם לז' חלקים בשבעה שיטות כנז"ל.

והנני מסדר לפניך הכל באר היטב כדי שלא תטעה:

תפלה של יד

קדש י	והיה ה	שמע ו	והיה ה
שיטה א’ - יהו היו יאל	שיטה א’ - יהו היו האל	שיטה א’ - יהו היו ואל	שיטה א’ - יוד היו הא
שיטה ב’ - דהי ויו פיו	שיטה ב’ - דהי ואו פיו	שיטה ב’ - דהא ואו פיו	שיטה ב’ - אוה יאל לף
שיטה ג’ - היי ודו דהי	שיטה ג’ - היי ודו דהא	שיטה ג’ - האי ודו דהה	שיטה ג’ - פהי יוד דל
שיטה ד’ - יוד לתה היי	שיטה ד’ - יוד לתה האי	שיטה ד’ - אוד לתה ההי	שיטה ד’ - היי ודה תן
שיטה ה’ - ייו דוי ודו	שיטה ה’ - ייו דוא ודו	שיטה ה’ - אאל פוא ודו	שיטה ה’ - אוא והא ונ
שיטה ו’ - ויו דוי אוה	שיטה ו’ - ואל פוא אוה	שיטה ו’ - ואל פוא והה	שיטה ו’ - אלף דלת יו
שיטה ז’ - והי יוד יהי	שיטה ז’ - והי יוד אהא	שיטה ז’ - והא אלף ההו	שיטה ז’ - נון יוד דה

תפלה של ראש

קדש י	והיה ה	שמע ו	והיה ה
שיטה א’ - יוד אלף	שיטה א’ - יוד אלף	שיטה א’ - יוד אלף	שיטה א’ - יוד אלף
שיטה ב’ - הי הי	שיטה ב’ - הי הא	שיטה ב’ - הא הה	שיטה ב’ - הה דלת
שיטה ג’ - ויו יוד	שיטה ג’ - ואו יוד	שיטה ג’ - ואו יוד	שיטה ג’ - וו נון
שיטה ד’ - הי הי	שיטה ד’ - הי הא	שיטה ד’ - הא הה	שיטה ד’ - הה יוד

עוד צריך להבין, מאי טעמא בתפילין של ראש יש ד' שיטות בכל פרשה ובתפילין של יד יש ז' שיטות בכל פרשה?    והענין הוא לפי שבראש ז"א אינם מקיפין רק ארבע בלבד, אבל בתפילה של יד שהיא המלכות יש בה ז' מקיפין. כי ארבע מוחין הראשונים הם מתלבשים בנה"י דאימא ונכנסים בגולגלתא דז"א כנודע, ואח"כ אלו הם נעשים בבחי' מקיפין אל המוחין של הנקבה. והנה הם ארבע גו תלת שהם ז'. וכנגדם יש שבעה שיטות בתפילין של יד.

עוד כונה אחרת קטנה כוללת בענין פרשיות התפילין של ראש ושל יד.    הנה בפרשה ראשונה מתפילין של ראש תכוין לשם אהיה דמילוי יודין, ובשניה תכוין לשם אהיה דאלפין, ובשלישית לשם אהיה דמילוי ההין, וברביעית לשם אדני במילואו. והענין הוא כמ"ש לך מ"ש בזוה"ק פרשה ואתחנן שארבע פרשיות של התפילין הם חכמה ובינה חו"ג, ובמקום אחר אמרו כי התפלין של ראש הם אימא על ברא. אבל הביאור הוא כי כל ארבע פרשיות אלו הם סוד 'אהיה' שהוא בינה, ובערך זה אמרו שהתפילין הם אימא על ברא. ועוד לטעם אחר, והוא לפי שאלו ארבע מוחין מתלבשים בנה"י דאימא כנודע.

והנה כל אלו השלשה שמות של 'אהיה' הם בחינת הכתר אשר בכל פרשה מאלו הד' פרשיות. וכנגד אהיה דמילוי יודין שבמוח ראשון הנקרא חכמה יש שם הויה במילוי ס"ג שיש בו ג' יודין כמו שיש שלשה יודין בשם אהיה דיודין הנזכר וזו ההויה היא בז"ת שבחכמה זאת ונעשית מלבוש אל שם אהיה דיודין הנז' כי הוא נשמה אליו לפי שהוא בחי' ג"ר שבה. וכן שם אהיה דמילוי אלפין הוא בחי' כתר שבמוח הנקרא בינה דז"א והיא נשמה אל שם הויה דמילוי אלפין אשר שם בז"ת שבו אבל שם אדני במילואו הוא במלכות שהוא כנגד והיה אם שמוע ואין לו התלבשות אחר במה להתלבש כמו האחרים כנז'. ועל כן בתפילה של יד תכוין בד' פרשיותיה אל ארבע שמות האחרים הנז' שהם הויה דס"ג ודמ"ה ודב"ן ושם אדני במילוי.