שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ז
דרושי ציצית דרוש ז[עריכה]
דרוש ז': בכוונת האדם בעת שמתעטף בציצית ובו יתבאר ד' כוונות שיש בד' מצות הרמוזות בד' אותיות של הויה ואלו הם: תפילה וציצית ותפילין וק"ש
דע כי ד' כוונות יש בד' מצות הרמוזות בד' אותיות הויה. וטוב הוא לכוין בהם תמיד באופן שנבאר.
הנה לפעמים האדם מבטל א' מד' מצות הנזכר בשוגג או אפילו במזיד וארבעתן הם מצות עשה מן התורה.
- וכאשר האדם איזה פעם מתבטל מלהתפלל ביטל מצות עשה שנאמר "ועבדתם את ה' אלקיכם" זו תפלה. והעובר על מצוה זו פוגם בה' אחרונה של הויה.
- והמבטל מצות ציצית פוגם באות ו' של הויה
- והמבטל מצות תפילין פוגם בה' ראשונה של הויה
- והמבטל קריאת שמע פוגם באות י' של ההויה.
הרי ארבעתן כסדרן מלמטה למעלה.
וכדי לתקן הפגמים הנזכר צריך האדם לייחד ד' יחודים אלו שנזכיר כל יחוד כפי הפגם שכנגדו וזה סדרן, מלמעלה למטה.
- כנגד פגם היוד דביטול קריאת שמע תכוין כשאתה קורא קריאת שמע ביחוד זה: והוא שתכוין לעשות הויה באופן זה: תחילה תקח אות ה' אחרונה לבדה (לרמוז אל המלכות המתעוררת תחילה), ואח"כ תחבר הה' הנזכר עם אות הו' (לרמוז אל התחברות המלכות עם ז"א). ואחר שנתחברו להעלות מ"ן למעלה לאבא ואמא -- אז תחבר שני אותיות י"ה זו עם זו (לרמוז אל חיבור אבא ואמא). ותכוין כי חיבור זה הוא בגי' א"ל בזה האופן: ה' ה"ו י"ה הם בגי' א"ל והם סוד שם ייא"י היוצא משם ס"ג (כמו שיתבאר לקמן בכונת מלת "אחד" דפסוק "שמע ישראל").
- וכנגד פגם ה' ראשונה בביטל מצות תפילין תיחד זה היחוד שהוא בהא ראשונה באופן זה: תחילה תחבר ב' אותיות י"ה (שהם אבא ואמא שרוצים להזדווג לתת מוחין לזו"ן), ואח"כ עולה ה' אחרונה ומתחברת עם ו' (שהוא סוד התחברות זו"ן כדי להעלות מ"ן אל אבא ואמא שנתחברו כנזכר), ואח"כ יורדת ה' עילאה ומתחברת עם אות ו' (שהוא ענין כניסת נה"י דאימא תוך ז"א לעשות לו מוחין, ועל ידי כן יוצאין התפילין כמשי"ת לקמן).
- ותכוין כי חיבור זה הוא גי' הבל שהוא מילוי שם ס"ג; לפי שאימא היא הויה דס"ג והיא הגורמת להוציא תפילין (כנזכר בתיקונים דאימא על ברא נעשית בחי' תפילין). והוא באופן זה: י"ה ה"ו ה"ו בגי' ל"ז שהוא הב"ל.
- וכנגד פגם ו' של ההויה בביטול מצות הציצית תיחד יחוד זה: ותכוון לחבר י"ה (שהם אבא ואמא) עם ו' (שהוא ז"א, הנעשה לו אור מקיף שהוא הטלית), ואח"כ תחבר אות ו' עם ה' אחרונה (והוא רמז שנותן הז"א לנוקבא בחי' אותם הציציות הנוטפין עליו כנזכר בדרושים שקדמו). ותכוין כי חיבור זה הוא גי' ל"ב והוא באופן זה: יה"ו ו"ה -- הרי ל"ב, לרמוז אל הל"ב ציציות כנגד ל"ב נתיבות חכמה.
- וכנגד פגם ה' אחרונה בביטול מצות התפלה תיחד זה היחוד: ותכוין בתחילה להעלות אות ו' עם ה' ראשונה, ואח"כ עולים יחד (אות ה' ראשונה ואות ו') אל אות י', ומתחברין שלשתן, ואח"כ נקשרת אות ה' אחרונה עם שלשה אותיות הנזכר. ותכוין כי חיבור זה עולה גי' ח"ן בזה האופן: ו"ה וה"י ה"ו ה"י.
והנה מקום כונות אלו היחודים. תכוין בהם כל יחוד במקומו. כיצד? כשתאמר ק"ש דשחרית או דערבית כי אלו הם בלבד מצות עשה קודם שיתחיל ק"ש יכוין ביחוד שלו וכנ"ל. וכשיניח תפילין יכוין ביחוד שלו. וכשיתעטף בציצית יכוין ביחוד שלו. וכשיתפלל תפילת י"ח שהיא ג"כ מ"ע ערב ובקר וצהרים יכוין ביחוד שלו אחר שיאמר פסוק "אדני שפתי תפתח" קודם שיתחיל ברכת אבות.
ואמנם גם בעת שכבך על מיטתך בלילה כאשר תאמר וידוי (כנזכר אצלינו במקומו) באמרך "אם חטאתי לפניך ופגמתי באות י' ראשונה של הויה כולי" אז תכוין על ביטול ק"ש ותכוין אל יחוד שלו. וכן בשאר ד' אותיות.
גם כשתברך ל'התעטף בציצית תכוין בר"ת שהם ל"ב חוטי הציציות, והם סוד ל"ב נתיבות חכמה.
ודע כי האדם צריך להסתכל בציציות בכל שעה ורגע כמו שכתוב "וראיתם אותו", והוא תועלת גדול לנשמה שלא יזדמן חטא לידו אם יזהר בכך וגם ישיג תועלת גדול. אבל בכונת ההסתכלות יש ב' כונות. כי המסתכל בהם בעת תפלת שחרית בק"ש (דהיינו כשאומר פרשת ציצית) צריך לכוין באופן אחר (וכמו שנבאר שם במקומ' בע"ה). אבל המסתכל בהם שלא בזמן התפילה צריך לכוין כונה אחרת שנבארה בע"ה שם במקומה והיא זו:
דע כי צריך להסתכל בהם ב' פעמים זה אחרי זה. ומה שצריך לכוין הוא זה כי הנה 'עין' גימטריה ק"ל והוא בחי' רבוע שם מ"ה כזה: יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יוד ה"א וא"ו ה"א. ובעת שהוא מסתכל יכוין כי הכנף הוא סוד אהי"ה דמילוי ההין וכשתסיר ממנו הפשוט ישארו אותיות המילוי בגי' ק"ל (כמספר 'עין' כנזכר). וכאשר יסתכל ב' פעמים רצופות יהיו
ב' פעמים ק"ל ב' פעמים ק"ל שווה 260 (שהם ב' פעמים עין), והם בגי' ר"ס. וזהו סוד "וירא ה' כי סר לראות" כי על ידי ס"ר הנז' הוא הראות. ותכוין אל עשרה הויות פשטות של החו"ג שעולים בגי' ס"ר.
ואח"כ תכוין אל שאר הכונות הנ"ל בדרוש זה אם תרצה. ואמר לנו מורינו ז"ל שעדיין לא היה בנו כח לכוין בהסתכלות ציציות דז"א רק בציצית יעקב כנ"ל; שיש ציצית לז"א, וציצית ליעקב. ויש לי ספק אם שמעתי ממנו שנכוין בציציות היוצאות לרחל. והראשון עיקר.
עד כאן הגיעו דרושי הציציות