שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ו
שער הכוונות - דרושי ציצית דרוש ו
[עריכה]דרוש ו': ועתה נבאר קצת דקדוקים שיש בענין הציצית וגם מנהגי מורי ז"ל
- הנה ט"ל כריכות שיש בציצית הם בחי' ט"ל אותיות שיש ב'אהיה' דההי"ן, בפשוט ומלוי ומילוי המילוי. לפי שסוד הציצית הוא ב'אהיה' דההין העולה כנף כנ"ל. ולכן נבאר ענין עשיית הציצית כפי מנהג מורי ז"ל.
- הנה צריך הציצית לעשותו שליש אחד גדיל ושני שלישי ענף. והטעם הוא לפי שכיון שהציצית לצורך הנקבה והנה מקומה הוא בחזה דז"א שהוא בסוף שליש העליון דתפארת שבו -- וכנגדו יעשה שליש אחד גדיל. וכנגד שני שלישים התחתונים דת"ת אשר שם היא הנוקבא יעשה שם שני שלישי ענף. ואמנם הגדיל יעשהו חוליות חוליות, כל חוליא מג' כריכות. ובתחילה יקשור שני קשרים סמוך לכנף ויכרוך ז' כריכות, ויקשור ב' קשרים אחרים ויכרוך ח' כריכות, ויקשור ב' קשרים אחרים ויכרוך י"א כריכות, אח"כ יקשור ב' קשרים אחרים ויכרוך י"ג כריכות, ויקשור ב' קשרים אחרים והרי הם ט"ל כריכות כמנין ט"ל אותיות 'אהיה' דההין כנ"ל; כמספר יהו"ה אחד.
- ובענין קשירת ראשי כל חוט וחוט של הציצית כדי שלא יתפרדו משזירתן -- ראיתי למורי ז"ל שלא היה מוחה בזה, אף כי יש בזה מפקפקין. ואדרבה נ"ל שהיה חפץ בקשירת ראשיהם.
- גם ראיתי למורי ז"ל שבציצית קטן היה עושה שני נקבים סמוכים זל"ז (כעין נקודת צירי) בכל כנף מד' כנפות הטלית. והיה מוציא חוטי הציצית דרך שני הנקבים ההם באופן שיהיו שני קצוות חוטי הציציות מתגלים בצד א' החיצון. וסברא זו הביאה בספר האגור. אבל מורי ז"ל לא היה עושה כן אלא בציצית קטן ולא בגדול.
- גם צריך לכסות התפילין שבראש בטלית כנזכר אצלינו טעם הדבר לעיל. ובענין שנהגו להתעטף בטלית גדול בליל יוה"כ יתבאר ג"כ זה, עיי"ש.
- ובענין הטלית הגדול -- נודע ענין עטיפת הראש, משא"כ בטלית קטן. אבל מורי ז"ל כשהיה לובש טלית קטן ביום וכשהיה יוצא מבית המרחץ או מבית הטבילה וכיוצא בזה היה נוהג לעטף ראשו בו ממש והיה מברך "להתעטף בציצית" ואח"כ היה שומטו מעל ראשו ומורידו על שני כתיפיו כדרך לבישתו.
- גם ראיתי למורי ז"ל שהיה מברך "להתעטף בציצית" כשהיה בבית הטבילה כנזכר. גם הטלית קטן היה לובשו למטה משאר מלבושיו ע"ג חלוקו שלא כאותם המתייהרים ללבשו ע"כ בגדיו וטעות גדול הוא בידם הפך האמת.
- גם לא היה מסיר תפילין וטלית עד שהיה גומר כל התפילה ועלינו לשבח וע"כ נקוה לך כו'.
- והנה בענין הטלית קטן צריך שתדע מה שיתבאר לקמן (בסדר עליית התפילה של שחרית דחול) איך עולים העולמות. ושם נתבאר כי ציצית קטן הוא בחיצוניות היצירה ולא בפנימיות. ובמקום אחר אנו מוצאין כי ציצית קטן הוא בעשיה. והענין הוא [כי] הציצית קטן הוא בהיותו בבחי' הקטנות דעיבור ראשון דג' כלילן בג' וזה עצמו הוא סוד העשיה. והענין הוא כי אז אין בז"א אלא סוד העשיה. אבל הטלית גדול הוא בסוד היצירה דגדלות ממש. ונמצא כי טלית קטן הוא ביצירה בהיותה בקטנות שהיא סוד העשיה.