שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש ב
דרושי קריאת ספר תורה - דרוש ב
[עריכה]נבאר מספר העולים לקרות בתורה.
הנה בריש פרק הקורא את המגילה תמן תנינן בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין ג', בר"ח ובחש"מ קורין ד', ביו"ט ה', וביוה"כ ו', בשבת בשחרית ז'. וכל אחד מהחלוקות ית' במקומו בע"ה.
ועתה נבאר ענין הג' שקורין בשני וחמישי. הנה אע"פ שנתבאר לעיל כי גם החג"ת דאימא וחג"ת דז"א נתגלית הארתם (כנ"ל שבחזרת העמידה עולים יעקב ורחל עד חג"ת דז"א) אבל עם כל זה אין חג"ת דאבא מתגלין עתה רק הנה"י שלו בלבד הם המתגלים עתה בשני ובחמישי דימי החול, כי נבקעים נה"י דאבא ויוצאת הארתם לחוץ. ולכן קורין ג' עולין:
- כהן כנגד הנצח קו ימין.
- לוי כנגד ההוד קו שמאל.
- ישראל כנגד היסוד קו האמצעי.
והנה הארה זו אינה נשארה כך רק לפי שעה, ואח"כ חוזרין ומתעלמין בפנים כמתחילה. ולכן תיכף אחר הקריאה סוגרין הספר תורה ומחזירין אותו למקומו תוך ההיכל.
ונבאר עתה יותר באורך ענין הכהן והלוי והישראל הנזכרים.
הנה נתבאר לעיל שהחסדים המתגלים מבחינת יסוד דאימא תוך גופא דז"א אינם רק בשני שלישיים תחתונים דת"ת שבו, שהוא מן החזה שבו ולמטה. ובענין ס"ת דשחרית דשבת שעולין ז' נתבאר שם במקומו כי לסיבה זו עיקר העולים הוא השלישי והששי לפי שהם כנגד הת"ת והיסוד דז"א, לפי ששם הוא עיקר גילוי החסדים יותר מבכל השאר. ואמנם יש בזה מקום שאלה שא"כ איך תקנו רז"ל שיעלה תחילה כהן ואחריו לוי שהם כנגד חסד וגבורה הקודמין אל הת"ת שהוא ישראל העולה בבחינת שלישי', כי נראה שיותר חשובים הם הכהן והלוי מישראל שהוא הג'?
אבל הענין הוא כי הנה הז' אנשים העולים בתורה ביום שבת בשחרית
- הנה הם כנגד ב' פרקים תחתונים דנצח דאבא, המלובשים ונסתמים תוך ב' פרקים תחתונים דנצח דאימא, והם עצמם מלובשים תוך חסד ונצח דז"א.
- וכנגדם שני פרקים תחתונים דהוד דאבא, אשר בתוך ב' פרקים תחתונים דהוד דאימא, אשר בתוך גבורה והוד דז"א.
- וכנגדם ב' פרקי היסוד דאבא -- שהם היסוד והעטרה שבו, אשר תוך ב' פרקי דיסוד דאימא, אשר בתוך הת"ת והיסוד דז"א.
והנה ד' פרקים דנצח והוד הם סתומים לגמרי ומלובשים כנזכר אבל השני פרקים דיסוד דאבא הם מגולים לפי שהיסוד דאימא נשלם ונפסק בחזה דז"א ומשם ולמטה מתגלה היסוד דאבא גילוי גמור.
ונמצא כפי זה כי שנים הראשונים שהם כנגד חסד וגבורה דז"א (אשר בתוכם מלובשים ב' פרקים עליונים, א' דנצח דאבא וא' דהוד דאבא) ואין להם גלוי הארה כלל לפי שהם סוד ב' הזרועות הצומחין ויוצאין מן השליש העליון שבת"ת דז"א ששם האורות מכוסים לגמרי, ולכן אין כח ביד שום ישראלי לפותחם ולגלות הארתם אלא הכהן והלוי אשר מצד מעלת יחוסם ומשפחתם יש בהם כח לגלות הארתם. ונמצא כי אעפ"י שהם כנגד מקום הסתום -- עם כל זה שבח ומעלה הוא להם, שאין מי שיוכל לגלות הארתם אלא הם. ולכן תקנו שיעלו הכהן והלוי ראשונים.
אבל הנצח והוד דז"א ששם פרק תחתון דנצח ופרק תחתון דהוד דאבא -- אעפ"י שגם הם סתומים שם -- עכ"ז יש להם קצת הארה יתירה מבחינת האורות המגולים ביסוד דז"א אשר שם עומד באמציעותם ומאיר בהם. ולכן הד' והה' שהם כנגד אלו הם יכולים להיות ישראלים. אבל עכ"ז אין מעלתם גדולה כיון שהוא מקום סתום. ומה שאנו רואים שהם ג"כ מתגלים ע"י עלייתם -- אין הענין תלוי במעשיהם, רק בכהן ולוי שעלו בתחילה; כי כיון שלסיבת מעלת יחוסם כנזכר היה בהם כח לגלות החסד והגבורה -- ממילא נתגלו גם הנצח וההוד, ואז היה יכולת ביד הישראלים הרביעי והחמישי לעלות ולגלותם.
ונמצא שהיותר גרועים במעלה מן השבעה העולים הם הרביעי והחמישי, אבל השלישי והששי הם משובחים ומעולים יותר מן הז' העולים לפי שהאורות אשר שם מגולים לגמרי מפאת עצמם, כי שם הוא מקום הגילוי בקו האמצעי בדוקא.
אמנם יש חילוק ביניהם. כי הששי מעולה מן השלישי, כי השלישי אין בו גילוי רק בב' שלישיים התחתונים בלבד, שהם מן החזה ולמטה. אבל הששי שהוא כנגד היסוד כולו הוא מגולה לגמרי ולכן הוא מעולה מאד. וזהו הטעם שאמר בזוהר שלח לך גבי רבי כרוספדאי (ח"ג קסד, ב) חמיד לבא דמיומוי לא סליק לס"ת אלא שתיתאי כו'.
ונמצא לפי זה שהששי הוא מעולה מכל השבעה עולים. גם נמצא שהששי והשלישי אעפ"י שאינם עושים שום תיקון בידם כמו שעושים הכהן והלוי שמגלים מקום הסתום כנ"ל -- מ"מ צריך שיהיו האנשים היותר חשובים במעלה שבכל העולים אז כדי שיהיו ראוים לקבל האורות המגולים ההם כנזכר.
והנה נתבאר פה ענין ז' עולים דשבת ובמקומו יתבאר יותר בע"ה: