שערי תשובה א טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

העיקר הרביעי - הצער במעשה[עריכה]

כמו שנאמר (יואל, ב): " וגם עתה נאום ה' שובו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד". ואמרו ז"ל הלב והעינים שני סרסורי החטא. וכן כתוב (במדבר, טו): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". לכן בזאת יכופר עון הסרסורים. במדת תשובתם. כנגד מדת משובתם. כי יתכפר עון לבב החטאים. במרירותם ואנחותם. בשבר אשר הם שוברים אותו. כמש"כ (ישעיהו, נז): " כי רוח מלפני יעטוף". ונאמר (תהלים, נא): "לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה". ומשל על זה מן הכלים [הטמאים] אשר [נשברו]. מטומאתם טהרו. כמ"ש (ויקרא, יא): "תנור וכירים יותץ". ועון העינים יכפר בדמעות כמו שנאמר (תהלים, קיט): "פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך". לא אמר על לא שמרתי תורתך, אבל אמר לא שמרו. כי הם סבבו החטא על כן הורדתי פלגי מים: