שערי תשובה (מרגליות)/אורח חיים/יד
סעיף א[עריכה]
(א) שעשאן. עיין בה"ט. ובע"ת נסתפק בישראל מסייע, ובא"ר כתב שיפסול. ואם עשה ישראל חוליא אחת וקשר, וגמר הא"י, דינו כמו שכתב לקמן ס"ק ג' בגמר ישראל שלא בכוונה דכשר, והוא הדין בזה. ועיין בא"ר:
(ב) להצריך אנשים. עיין בה"ט. ובקרבן נתנאל כתב דאף בטוו נשים פסולות לרבינו תם. ובמחזיק ברכה דחה זה מדברי הגהות מיימוניות ע"ש:
סעיף ב[עריכה]
(ג) על הרמב"ם. עיין בה"ט. ומה שכתב שהט"ז עשה עצמו כו', כן כתב בברכי יוסף בשם יד אהרן, וכתב שהמעיין בט"ז יראה קצת נטויה מהב"י אעפ"י שהכל הולך אל מקום אחד, ע"ש. ומה שכתב בשם המג"א דמיירי בשבת, הקשו על זה, דהא בש"ע כתב אם אין ציצית אחרים. ועיין ביד אפרים שיש להגיה סמוך לשבת, וכן ראיתי מגיהים כן. ורוצה לומר, דבאחרים יש לומר שיעשם רק קשר וחוליא אחת, אבל להתיר אלו שצריך מתון ולחזור ולקשור עכ"פ קשר וחוליא לזה אין פנאי. ועיין במחזיק ברכה שכתב בשם קצת חכמים שתירצו, שגם בחול משכחת כשיעבור זמן תפילה. ומה שכתב חכם אחד שיש לחוש שמא נתקלקלו וישאר בלא מצוה כלל, ולכך מוטב לסמוך על הרמב"ם; וליתא, כיון דבחול יכול לעשות, אין חשש שיופסדו, ומוטב לעשות המצוה לכולי עלמא, ע"ש. ולפי דבריו יש לומר דבסמוך לשבת, אף אם יש פנאי עדיין להתיר ולחזור ולקשור, מכל מקום כיון שאי אפשר לעשות במתון שוב אין לעשות כן, שיש לחוש שעל ידי שיתיר אותם שלא במתון יהיו נפסדים, ועיין שם במחזיק ברכה עוד, שיש לומר דמיירי בציצית דקים ובלוים שהם קרובים להפסד אם יתיר אותם, ע"ש:
סעיף ג[עריכה]
(ד) מברך. עיין בה"ט. ועיין מה שכתב בזה בקונטרס שערי אפרים שעל הלכות קריאת התורה שער י' סעיף ח' ובפתחי שערים שם, ומה שכתב מתשובת בית יעקב ע"ש שהביא מדין אתרוג המבואר בסוף סימן תרנ"ח, שמוטב שישלחנו לקהל, וכתב כמה חילוקי דינים בזה, וגם לתרץ קושית הט"ז ומג"א שהקשו מאתרוג על ציצית, ועיין ביד אפרים סימן תרנ"ח מה שכתב בזה:
סעיף ד[עריכה]
(ה) טלית חברו. עיין בה"ט בשם רש"ל. ועיין ט"ז דהרש"ל סיים בה דהיינו כשהניחו במקום מיוחד, ע"ש. ורוצה לומר דאם לא הניחו במקום מיוחד, סימן לדבר שאינו מקפיד על מקומו ורשותו. ואמנם דעת רש"ל בכל טלית שלובש בלא דעת חבירו לא יברך, ומכל שכן בז,ה נראה דאף מי שנוהג כשלובשו במקומו לברך, בזה שמוציאו חוץ למקומו לפי שבעל הטלית לא הקפיד להניחו במקום מיוחד לא יברך עליו: