שערי תפלה/ב
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
תיבת שערי נוטריקון עבודה של יעקב רקח
דיני כשיקום משנתו ונטילת ידים ובית הכסא ואשר יצר
סימן א
[עריכה]יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר. ש"ע א"ח ס"א וכ"כ הטור. וסיים ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לאמר איך תעמוד בבקר כי הקור גדול או ישיאנו בקיץ לאמר איך תעמוד ממטתך ועדיין לא שבעת משנתך תתגבר עליו לקום שתהא אתה מעורר השחר ולא יהא הוא מעירך יעו"ש, ועיין בלבוש שם. והאי דקאמר יתגבר כארי כתב הטו"ז עיקר הגבורה כנגד היצה"ר יעו"ש, ועיין לבושי שרד שירגיל עצמו במאכלים קלים וכדומה שלא יישן הרבה וינער קודם השחר יעו"ש, ולכן צריך להזדרז ולתגבר על יצרו בעת הזאת שאם מתחלת קימתו שמע לעצת יצרו ונלכד בידו אזי כל היום ההוא אינו יכול להשמט ממנו, לא כן אם יצרו נלכד בידו מתחלת קימתו אזי מובטח לו שיעזרהו ה' להיות כל היום נשמר ממנו.
סימן ב
[עריכה]כל ישראל ירא שמים ובעל נפש צריך שיזמין אצל מראשותיו שני כלים אחד מלא מים ואחד ריקן ויתן המלא בתוך הריקן מכוסה ונקי, המלא ברוך והריקן ארור, ואם יהיה שבור ומאוס טוב ויפה. סדר היום דף א'ע"א ועיין גם להכנ"(-כאן מחוק—)ס"ד וחסד לאלפים שם אות ד' ושלמי צבור דף ח"י ע"ב ומנחת אהרן כלל א' אות ט' ובית עובד דיני נט"י אות ב'. והא דכתב שיזמין אצל מראשותיו נראה דיותר טוב שיהיו למטה מרגליו סמוך למטה, אמנם צריך שיהיו בתוך ד"א קרובים לו וכן אנחנו רגילים. והא דקאמר שיכסה הכלי המלא כתב הרב שלמי צבור ז"ל שם דאין צריך לכסות המים שנוטל מהם דאינו מהדברים הפוסלים לנט"י שחרית ואפילו במקום דשכיחי נחשים לא אסרום חכמים אלא לשתיה בלבד, אך את זה חזיתי בבא"ט יו"ד סקט"ו בשם הגאון מהר"ר שעטפו"ל ז"ל שלא ירחץ ידיו שחרית במים מגולים ק"ו הדחת פיו כי אם במים המכוסים כל הלילה עכ"ד, וכיון שכן ראוי להיות מכוסים ואינו מפסיד אם יכסנו, ועיין קמח סולת דף א' ע"ב, וכתב הרב כף החיים נר"ו ס"ח אות י"א דאין ליטול ממים מגולים וכן ראוי ליזהר בכל הנטילות ויש מדקדקים לכסות פי הכלי ובית היד יעו"ש, גם בס' תניא ס' כ"ב כתב דמים מגולים לנט"י מותרים אבל יש לחוש משום סכנה, ועיין הרב לב חיים נר"ו סי' ס"ב שהאריך בעניין זה ומסיק דמים המגולים במקום דשכיחי נחשים וקפדי אגלוי וזריזים לכסות פסולים לנט"י, ובמקום דלא שכיחי נחשים וקפדי אפילו הכי לגלוי יש להזהר לכסותם אלא דאם לא כסה אותם או שנתגלו יש להקל בדיעבד, מיהו מצאתי בשבט מוסר פט"ו שצוה ר"א להורקנוס בנו הוי זהיר שלא תשתה מים מגולים בלילה כי מקטרגים משתכחים בעולם יעו"ש ונלע"ד דלזה קפיד הרב סדר היום שיהיה בכלי מכוסה שהוא ברוך כי הריקן ארור והוא המקטרג ולכן חייש לכסותו ועיין גם הרב פתח הדביר נר"ו ס"ד אות ג' יעו"ש ועיין שערי תשובה ס"ד סק"ז דבמדינתם לא קפדי אגלוי כלל אפילו להדחת פיו וכ"ש לנט"י ועיין חסד לאלפים ס"ד אות יו"ד שהזהיר שיהיו מכוסים ובנו("ש?) שם ע"ש.
סימן ג
[עריכה]ובקומו יאמר מיד מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך: ואין צריך לזה נטילת ידים כי אפילו יהיו ידיו מטונפות אין לחוש כיון שאינו מזכיר לא שם ולא כנוי: כן כתב סדר היום בתחלתו דף ג' ע"א, ועיין כנה"ג ס"ב הגה"ט ואליה זוטא ס"א סק"ב ובאליה רבה שם ושלמי צבור דף י"ז ע"ד ושערי רחמים ד"א ע"א ודרך ישרה ד"א ע"ב ונוהג כצאן יוסף בתחלתו ובאה"ט ס"א סק"ה ועבודת התמיד ד"א ע"ב ותפלה זכה ועטרת זקנים ס"א שמבואר מכולם שאין צריך נטילת ידים. וקצור של"ה דף מ"ו ע"א בהגה בשם ספר רכב אליהו דף ח' כתב ובהתחלת הנטילה אחר שמערה פעם אחד על יד ימין יאמר מודה וכו' אבל בעל א"ז כתב שאין צריך יעו"ש, א"כ לדברי הרב רכב אליהו ז"ל קודם שגומר הנטילה אומר, אמנם קשה איך יאמר זה והמים של הנטילה לפניו שאסור לקרות כנגדן, ועיין מג"א ס"ד סקכ"ה שאין צריך נטילת ידים, ועיין יד אפרים שם וז"ל בחמלה, תיבת בחמלה יש לומר באתנחתא כי רבה אמונתך אין להפסיק ביניהם והוא מן הכתוב חדשים לבקרים וכו' שהקב"ה מקיים אמונתו להחזיר נשמות המופקדים בבוקר, וטעות הוא ביד האומרים בנשימה אחת ומפרידין בין תיבת רבה ובין אמונתך עכ"ד, ועיין שערי תשובה ס"א סק"ה ולבושי שרד ס"ד סק"ה, א"כ נמצא דלכולם אין צריך נטילת ידים זולת הרב רכב אליהו ז"ל, גם הרב עמודי שמים ז"ל דף מ' ע"א כתב וז"ל ונ"ל שאם אין ידיו נקיות לא יאמר נוסח זה בשפתיו אף על פי שבסדר היום כתב שיכול לאומרו קודם שנטל ידיו. מ(כל מקום?) שב ואל תעשה עדיף, וסיים שיהרהר נוסח זה במחשבתו ודיו יעו"ש. והרב קשר גודל ז"ל ס"א כתב נוסח זה ובמקום חי כתב רחום ואיני יודע למה, וסיים ואין צריך נטילת ידים ויש אומרים שצריך יעו"ש, ועיין מנחת אהרן ס"א אות ה' שדעתו כרכב אליהו וסיים שם ואם יש עביט של רעי מגולה וא"א לכסותו כראוי והוא תוך ד"א יש ליזהר שלא יאמר שבח זה אלא בהרהור יעו"ש, ואחר המח"ר מכת"ר איך כתב בתחלת דבריו שאחר שנטל ב' ידיו נטילה א' ועדיין חסר ב' פעמים וכו' יאמר השבח זה יעו"ש ואיך חש לעביט ש"ר ולא חש למים שהתחיל ליטול שהם טמאים ואסור לקרות כנגדן , ועיין ש"ע ס"ד סק"ט ולמני"ר מ"א שם אות ח"י, ועיין הרב ברכי יוסף ז"ל ס"ד סק"ד שלא לקרות ולברך כנגדן, וכן כתב בקשר גודל שם אות ה', ועיין הרב קמח סלת דף א' ע"ב, ועיין שערי תשובה ס"ד סקי"ב דאין לקרות ולברך כנגדם:
סימן ד
[עריכה]כתב הרב שערי שמים ז"ל שם וז"ל ובמדרש הנעלם מזוהר חדש נח (דף כ"ז:) מצאתי בענין כלשון זה כמה יש לבני אדם ליזהר ולבדוק עצמו ומעשיו בכל יום, היאך קם בצפרא יימר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שיהא לבי נכון ומסור בידי שלא אשכחך. והאומרו יזהר כמו כן שתהיינה ידיו נקיות עכ"ד. והרב קשר גודל ז"ל שם כתבו משמו בנוסח אחר וזה לשונו: יהי רצון שיהא לבי נכון ומסור בידי ולא אכעוס ולא אכעיסך ע"כ.
סימן ה
[עריכה]כתב הרב נוהג כצאן יוסף ז"ל שם משם יוסף אומץ שיאמר בכל בוקר: אני עבד חתום למלכו של עולם בברית קודש שבבשרי עכ"ד.
סימן ו
[עריכה]כתב הבאר היטב ז"ל שם שאחר הנטילה יאמר שם של מ"ב אנא בכח וכו':
סימן ז
[עריכה]אל יאמר אדם הנני שוכב במיטתי ואלמוד אלא צריך לעמוד וילבש המלבושים משום הכון לקראת אלהיך ישראל ואם אפשר שיעמוד על רגליו כדי שלא יבא לידי שז"ל טוב מאד ויעסוק בתורה שבע"פ, כ"כ אליה זוטא ואליה רבה ואשל אברהם בפ"מ ועולת תמיד ומנחת אהרן כלל א' אות ב' ושלמי צבור דף י"ז ע"ד וחסד לאלפים ס"א אות ה', וקודם שילמוד צריך לעשות תקון רחל ותקון לאה ואם אין שהות לקרות בתורה ולקרות תקון חצות יקרא תקון חצות כמ"ש באורך בדינים שלקטתי בתחלת ספר סליחות ושפתי רננות מכמה רבוותא:
סימן ח
[עריכה]מיד כשניעור משנתו יטול ידיו ובזה ינצל מהוצאת שז"ל ומכ"ש אם אינו רוצה לישן אף שנשאר מושכב אבל אסור להיות ער על מטתו ושוכב אלא אם כן יהרהר בברי תורה. אליה רבה סק"ד בשם של"ה ובאה"ט סק"ב, ועיין עט"ז ומנחת אהרן כלל א' אות ב' וקצור של"ה דף מ"ו ע"א וחסד לאלפים אות יו"ד ודרך ישרה דף א' ע"ב ושלמי צבור דף י"ז ע"ד וקשר גודל ס"א אות ב' וחקקי לב ח"א ס"א:
סימן ט
[עריכה]בקומו ממטתו קודם שיגע במלבושיו או בכל ענין ודבר יטול ידיו תחלה וכו' ואין ראוי להשתמש בשום דבר ואפי' ללכת ד"א. סדר היום דף א' ע"א, ועיין מ"א ס"ד סק"ה דבגמרא לא משמע כן ופירש הרב לבושי שרד דמתחלה לובש המלבושים ואח"כ נוטל, אך דיש לומר דמיירי שאדם אחר שנטל מלבישו, ועיין באה"ט שם ומחצית השקל וקצור של"ה דף מ"ה ע"ד, וש"ץ דף ח"י ע"א, ומנחת אהרן כלל ב' אות ב', וחסד לאברהם וכף החיים ס"ח אות ב', ואליה רבה ס"א סק"ד מס' מקור חיים וחסד לאלפים ס"ד אות ו':
סימן י
[עריכה]כבר מבואר דלא ילך ד' אמות בלא נטילה, וכתב הב"ח ז"ל ס"ד וזה לשונו: כתב בספר תולעת יעקב דבזוהר איתא ההולך ד' אמות ולא נטל ידיו חייב מיתה עיין שם, ותימה למה לא כתב כן ב"י ונראה דלפי דרובא דרובא אינן יכולין ליזהר בכך ומוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין לכן לא כתבו, עכ"ד. אמנם עדיין קשה דכיון שיש בו עונש מיתה הו"ל לכתבו ויהיו זהירין בו מלהניחו שיהיה בשוגג, ואפשר דהיא הנותנת כיון שעונשו מיתה שמא אינו נזהר אם הוא יודע לכן לא כתבו שיהיה שוגג, ועיין שכנה"ג ז"ל הגב"י אות ד' שאחר שהביא דברי הב"ח כתב שכן מצא לד"א דף שכ"ו עמוד א, ועיין מ"א ס"ד סק"א, ובאה"ט ס"א סק"ב, ועטרת זקנים ס"ד כתב על זה על כן יטול ידיו קצת קודם שילך ד' אמות וכו' ע"ש, והרב יד אהרן ז"ל ס"ד הגה"ט הקשה עליו האי נטילה קצת מאי אהני ליה יעו"ש, ועיין אליה רבה ס"א סק"ד שהאריך ונדחק בדברי הב"ח שכתב דהא שלא כתבו ב"י שיהיו שוגגין וכו' שהוא דוחק, וסיים שמצא בדמ"א דשכ"ו על דברי הת"י דשמא דוקא בזמנם כמו לענין גילוי וזוגות עכ"ל ובזה מתורץ תמיהת הב"ח שלא כתבו הב"י, גם על זה סומכין העולם, ומ"מ יש לירא שמים להחמיר ולעשות כמ"ש ספרי המוסר שיכין האדם ב' כלים יעו"ש, ועיין דרך ישרה ד"א ע"ב שהזהיר ג"כ על זה שלא ילך ד' אמות וכו', ושלמי צבור דף ח"י ע"א, ועבודת התמיד דף א' ע"ב, וזכור לאברהם ח"א אות ן', ומנחת אהרן כלל א' אות ז' כתב דראוי לחוש על נפשו כיון דמתחייב בנפשו ע"ש, וחסד לאלפים ס"א אות י"ב, וכף החיים ס"ח אות א' כתב מראשית חכמה פ"ה משה"ק דההולך ד' אמות בלי נטילת ידים שחרית הוי כעובד עבודה זרה, ועיין שערי תשובה ח"א סק"ב דאין להקל בזה, והרב ברכי יוסף ז"ל ס"א אות א' כתב שהרב שתי ידות ז"ל דף צ"ח כתב דהרב תולעת יעקב הפריז על המדה ומנין לו, אמנם מבואר בהקדמת הזוהר נוסחא כת"י שכ"כ ולכן נזהרין בזה יעו"ש, ועיין מזמור לאסף דף ו' ע"ב בשם חקי חיים שכתב בא"ץ כל ההולך ד' אמות בלי נטילת ידים שחרית ח"מ וכאלו עובד ע"ז ועובר על לא ידבק בידך מאומה מן החרם ע"כ:
סימן יא
[עריכה]ואם כל הבית או החדר חשוב כד' אמות, עיין אליה רבה ס"א סק"ד, וזכור לאברהם ח"א מערכת נטילת ידים, ומנחת אהרן שם כתב דאין להקל שילך כל החדר בלי נטילה כאילו היתה חדר של ד' אמות, ומ"ש דזה שאמרו בזוהר אינו אלא בזמנם לא ידעתי מי עלה שמים וירד להתיר בס' נפשות ומי ערב בדבר יעו"ש, ועיין שערי תשובה ס"א סק"ב דהאי דאינם נזהרים כתב שבות יעקב ח"ג ס"ח סמכו על מ"ש הרשב"א בברכות דס"ל דכולא ביתא כד' אמות דמיא ע"ש ופשוט שאין לסמוך על זה כי אם בשעת הדחק.
סימן יב
[עריכה]אם המים רחוקים ילך פחות פחות מד' אמות כאותה שאמרו גבי שבת. הרב ברכי יוסף ס"א סק"א ובקשר גודל ס"א אות ד' וביוסף אומץ סי' טו"ב, והרב בית עובד ז"ל דף ד' ע"א אות ג' דחה דבריו דאדרבה מצוה לרוץ אל המים כדי למהר להסיר כח הטומאה יעו"ש וכן כתב הרב שערי תשובה ס"א סק"א, אמנם הרב (כאן מחוק) נר"ו ס"ד סק"א דחה דבריהם בראיות עצומות וקיים דבריו של צדיק הרב חיד"א ז"ל שילך פחות פחות מד' אמות יעו"ש ולכן ראוי הוא להזמין שני כלים קרוב בתוך ד' אמות שלא יצטרך לכל זה.
סימן יג
[עריכה]יזהר שלא יגע בידו קודם נטילה לא לפה ולא לחוטם ולא לאזנים ולא לעינים כמ"ש בש"ע ולבוש ס"ד סק"ג. ואעפ"י שכתב הרב מו"ק ז"ל ס"ד בה"ד מבפנים אך מבחוץ לית לן בה, והביא דבריו הרב עיקרי הד"ט ז"ל ס"א אות י"ז, והרב מח"ב ז"ל ס"ד אות ג' דחה דבריו דמבואר בזוהר וישב דף קפ"ד והרמ"ע מפאנו ז"ל וזולתם אפילו מבחוץ, ולכן מ"ש הפרישה ואליה רבה ומו"ק אין דבריהם מחוורים דודאי מבית ומחוץ כי הדדי נינהו יעו"ש, וכן כתב בהגהותיו על הזוהר ח"א דף קפ"ו ע"א, וכן הסכים הרב מאמר מרדכי ז"ל כמ"ש הרב המגיע בשלמי צבור דף ח"י ע"א, ושערי תשובה ס"ד סק"ג, ופתח הדביר ס"ד אות ו', ועיין חסד לאלפים ס"ד אות ה' אפילו מבחוץ.
סימן יד
[עריכה]יזהיר מאד לאשתו ומשרתיו שיזהרו לרחוץ ידי הבנים קטנים ולא יטמאו כל אשר יגעו ותשרה הסטרא אחרא בכל ח"ו, והנשים יזהרו ביותר דתקון המאכלים על ידם דאם לא כן מטמאים כל המאכלים, עיין מו"ב ס"ב אות ס', דרך ישרה ד"א ע"ב, מנחת אהרן כלל א' אות י"ב, באה"ט וקצור של"ה דף מ"ה ע"ד מסלת בלולה ודרך חיים דיני נטילת ידים אות א' ולב חיים סוף סס"ז.
סימן טו
[עריכה]השותים עפר אבק אטאבא"קי בנחיריהם על המטה כשהם נעורים בלילה הו"ל יד לחוטם כמ"ש בש"ס, ועוד דמטמאים הטאבאק"י הנשאר שם בתיבה וא"כ צריך ליטול ידיו ולשואבו. מנחת אהרן כלל א' ס"ג לב חיים סס"ו ובספרו כף החיים ס"ח אות ח' וחסד לאלפים ס"ד אות ב'.
סימן טז
[עריכה]לא יגע באוכלים ומשקים בידים טמאות בין בשחרית בין כשיצא מבית הכסא כי הרוח רעה שורה עליהם ואם נגע במאכלים או נכנס בהן לבה"כ יערה עליהם ג"פ, והמשקה אין לו תקנה ופירות שהם קשים ואינם מפעפעים יטול מהם כדי קליפה. לב חיים שם ודרך ישרה ד"א ע"ב, וכף החיים ס"ח אות ט"ז, ודרך חיים דיני נטילת ידים אות ב', וחיי אדם כלל ב' אות ב' עיי"ש דדעתו בדיעבד אין לחוש אם נגע באוכלים יעי"ש אמנם בלב חיים הנזכר דחה סברא זו ע"ש סס"ז וחסד לאלפים שם ולכן איכא למיחש.
סימן יז
[עריכה]אם רוצה לשתות מים בלילה בקומו משנתו איך יתנהג, הנה לדעת מרן ז"ל ולבוש ס"ד סקכ"ג דיכול לברך ברכות בלי נטילה ה"ה הכא, אמנם רבני האחרונים ז"ל החמירו מכח דברי הזוהר שאינה סרה רוח רעה אלא במים, ועיין שתי ידות להרמד"ל ז"ל דף ק"ב ע"א והכנה"ג וברכי יוסף והא דכתב הרב ש"י הנזכר דאילו ראה מרן דברי הזוהר לא היה כותב הכי, אחר המח"ר מכת"ר שדברי הזוהר הביאם מרן בב"י שאין מברכין עד שיטול ידיו אמנם דעת מרן ז"ל בזה כיון שדעת הש"ז בברכות סוף פרק הרואה והרי"ף והרמב"ם והרא"ש לברך אלו הברכות בלי נטילה לכן לא חש לדברי הזוהר דקי"ל אם הקבלה חולקת על הגמרא והפוסקים הולכין אחר הגמרא והפוסקים ועין גם רבינו יונה ז"ל מ"ש על הרמב"ם ועיין להרב מעדני מלך מ"ש על ר"י הנזכר לדעת מרן ז"ל יכול לברך בלתי נטילת ידים בין לברכות השחר בין בלילה על המים אלא דלדעת הזוהר ואחרונים אינו מהרך ועיין להרב לב חיים נר"ו סס"ד והרב תפלה לדוד ז"ל דף פ"ג ע"ב משער המצות כ"י פרשת עקב כתב שיברך ברכה ראשונה על פחות מרביעית קודם שישן ויכוין לפטור כל מה שישתה כל הלילה ואחר כך באור הבוקר כשיטול ידיו אם שתה רביעית בבת אחת יברך ברכה אחרונה יעו"ש ובשה"מ שנדפס לא נמצא מזה אלא שכתב קודם שיטול ידיו ישתה פחות מרביעית כדי שלא יתחייב ברכה אחרונה ויכוין לפטור בברכה זו המים שבתוך סעודה יעו"ש כדמ"ד מ"א ואפשר שלמד זה מזה או שכתוב לפניו בשה"מ כדבריו אמנם סברא זו דחו אותה הרב זכו"ל ז"ל ערך נקיות באות ברכות והרב כף החיים נר"ו ס"ח אות ט' יעו"ש ונלע"ד ג"כ שדחויה היא ממ"ש במשנה בברכות דמ"ד ופסקו כן כל הפוסקים ומהם הטור וש"ע ולבוש סר"ד השותה מים לצמאו מברך וכו' משמע דוקאלצמאו דאי ל"ה הול"ל השותה מים סתם ולכן השותה אם אחנקתיה אומצא אינו מברך ועיין הרב פתח הדביר נר"ו סי' ר"ד משם הרב מעם לועז ביתהו? דף קצ"ד דהשותה מים בבקר כדי לרכך המאכל וכו' לא יברך על המים יעו"ש והוא הדין הכא אין רצונו בשתיית המים כי אם לפטור מה שישתה בסעודה או בלילה בקומו משינה לא יוכל לברך ועיין מזמור לאסף דף ק"ח ע"א אחר סעוד'ה המפסקת בליל ט"ב ויוה"כ ששותה מים הרבה לא לצמאו וכו' לא יברך ע"ש ועיין הרדב"ז בחדשות סל"ח ומהר"י זיין ז"ל שהביא הרב ברכי יוסף ז"ל סי' ס"ב ומהר"י מברונה ז"ל שהביא הרב עיקרי הד"ט ס"א אות כ"ב שיקניח ידיו בכותל אוו בכל מידי דמנקי ויברך וזה כדעת הרשב"א ז"ל ס' קנ"ג וכן דעת אליה רבה ז"ל סי' ס"ב סק"ד:
אמנם העיקר שיהרהר הברכה בלבו כמנ"ש הטו"ז סס"ב ופרי האדמה ובית יעקב ס' קל"ה ולקט הקמח משמו וזכו"ל ותפלה לדוד וברכי יוסף ובאה"ט ושערי תשובה ושלחן גבוה בכללים ס' קכ"ה ועיקרי הד"ט ס"א אות כ"ב וכף החיים שם וזכור ליצחק ומטה אהרן שמביא שם ומנחת אהרן כלל א' אות ג' ושלמי צבור דף מ"ד ע"ב וקמח סלת דף א' עמוד ג ומזמור לאסף וכתב ברכי יוסף ז"ל שאם אפשר לו ליטול ידיו משום שמא תברח לו השינה או אין לו מים יהרהר ברכת אשר יצר בלבו יותר טוב משלא יברך והנה הרב אליה רבה ז" כתב על דברי טו"ז שיהרהר הברכה בלבו שלמד כן מדברי הרמ"א ז"ל שם שיהרהר ק"ש בלבו אם המקום אינו נקי יעו"ש כתב הא"ר דיש לחלק בין ק"ש דחיובא ובין ברכת הנהנין עכ"ד אמנם אחר המח"ר מכת"ר דמאי שנא כיון דהותר לו בק"ש להרהר משום אונס וכו' ה"ה הכא וכל הרבנים הנז' מזכירים לזה וכדבר האמור ועיין בפרי מגדים בחלק מ"ז סוף ס"ב סק"א ועוד הביא הרב אליה רבה ז"ל דהפרישה חולק על ב"י דבכל מקום