שערי קדושה א ד

השער הרביעי - בביאור מדרגת הצדיק בפרטות:

והוא שיזדרז בכל כחו להשלים כל האפשר מתרי"ג מצות לקיימם בזמן הזה. ולפי שיש סברות רבות במנין המצות, אסדרם תחילה כפי דעת הרמב"ם ז"ל, ואחריהם אסדר מה שהוסיפו שאר מפרשים וספר הזוהר, בין במנין מצות עשה של תורה בין במצות עשה של דברי סופרים. ואחלקם לחמשה חלקים:

הראשון - במצות הנוהגות בזמן התפלה בכל ימי החול.
השני - במצות התלויות בזמן.
השלישי - במצות שצריך האפשריות להזדמן ליד האדם.
הרביעי - במצות שצריך האדם לחפש אחריהן לקיימן.
החמישי - במצות שאין ביד האדם לחפש אחריהם אלא אם כן יזמינם הקדוש ברוך הוא לידו.

הראשון

לידע שיש שם אלוה, בפסוק (דברים ו ד): "שמע ישראל ה' אלהינו".
לייחדו, באומרו (דברים ו ד): "ה' אחד".
לעשות ציצית ולהתעטף בו.
לקשור תפילין כסברת רש"י ורבנו תם, ושימושא רבא בשל ראש. לקשור תפילה של יד על דרך הנזכר.
לקרות קריאת שמע שני פעמים בכל יום.
להתפלל בכל יום תפלת שמונה עשרה.
לזכור בכל יום מה שעשה לנו עמלק כשאומר אמן יהא שמיה רבא, כמו שכתוב (שמות י"ז ט"ז) כי יד על כס יה, וכשאומר וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול:
להתודות בכל יום אחר העמידה ובברכת שמע קולנו.
ולברך הכהנים את ישראל בכל יום:

השני

לקדש על היין בשבת בכניסתו ובהבדלה ביציאתו.
לשבות בשבת ממלאכתו.
לבטל חמץ בהשבתה בלב ליל ארבעה עשר בניסן.
לספר יציאת מצרים בהגדה ליל פסח הראשון.
לשבות ממלאכה ביום ראשון של פסח.
לאכול מצה בליל ראשון של פסח.
לשבות ביום שביעי של פסח.
לשמוח בשלש רגלים פסח שבועות וסכות, ולשמח אשתו ובניו והעניים כל אחד כראוי לו.
לספור ספירת העומר ארבעים ותשעה ימים שלמים מתחילת ליל ששה עשר של ניסן.
לשבות בחג השבועות.
לשבות בראש השנה.
לשמוע קול שופר בראש השנה.
לשבות ביום הכפורים.
להתענות ביום הכפורים.
לשבות ביום ראשון של סוכות.
לשבות ביום שמיני עצרת.
לישב בסוכה שבעת ימי החג.
לטול לולב ומיניו כשרים ביום טוב ראשון של סוכות:

השלישי

לכתוב ספר תורה.
לקבוע מזוזה.
לברך ברכות המזון.
ללמוד תורה וללמדה בכל יום.
לפרות ולרבות.
לבעול על ידי קדושין.
למול את הבן.
להפריש חלה מן העיסה בארץ ישראל.
לתן צדקה.
להלוות לעני.
להשיב משכון בזמנו.
לעשות מעקה.
לכבד כהנים.
לכבד תלמידי חכמים.
לכבד אב ואם.
ליראה מאב ואם.
לאהוב רעים.
לאהוב גרים.
לתת שכר שכיר בזמנו.
להאכיל השכיר.
לבדוק סמני בהמה וחיה.
לבדוק סמני עוף.
לבדוק סמני דגים וחגבים.
להתאבל על הקרובים.
הוכח תוכיח.
מוצא שפתיך תשמור.
לדבקה בו.
והלכת בדרכיו.
ליראה את ה'.
לפרוש מן החטא.
לאהוב את ה' בכל הפרטים שזכרו רבותינו ז"ל:

הרביעי

להפריש תרומה גדולה.
להפריש תרומת מעשר.
להפריש מעשר ראשון.
להפריש מעשר שני.
להפריש מעשר עני.
לתן פאה ולקט ושכחה ופרט ועוללות.
לתן לכהן בכור בהמה טהורה.
לפדות פטר חמור.
לערוף פטר חמור.
נטע רבעי.
זרוע לחיים וקיבה.
ראשית הגז.
להשיב אבדה.
להשיב גזל.
להלות לגוי בריבית.
לנגוש לנכרי.
לאבד עבודה זרה.
לצדק מאזנים ומשקלות ומדות.
עזוב תעזוב.
הקם תקים.
להשבע בשמו בבית דין.
לשלח הקן.
לשחוט בהמה חיה ועוף.
לכסות דם חיה ועוף.
לזעוק ולהתחנן בתפלה, ולהריע בחצוצרות או בשופר על צרות הצבור ח"ו.
לשבות מעבודת הארץ בשביעית.
להשמיט פירות הקרקע בשביעית, ובזה מחלוקת אם מדאורייתא או מדרבנן.
לגרש בגט.
לגדל הנזיר שערו.
להציל הנרדף.
לישא האונס את אנוסתו.
לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו.
לקדש את שמו יתברך במסירת נפש.
למנות שופטים ושוטרים.
להשוות בעלי דינים.
להעיד בבית דין.
לדון עדים זוממים.
לחקור העדים.
חתן כל שנתו נקי יהיה לביתו.
לדון בכל דיני הפרת נדרים.
לשלם המזיק ממון חבירו או החובל בחברו,
לדון בנזקי בהמה כי יגוף שור,
ובנזקי השן הבור והאש,
ובנזקי שומר חנם ושומר שכר והשואל,
וכל מיני מקח וממכר.
וכל מיני טוען ונטען,
ודיני נחלות.
לדון הגנב בתשלומין.
לנטות אחרי רבים.

החמישי

לפדות בכור אדם.
ליבם אשת אחיו.
לחלוץ אשת אחיו:

ואלו הם מדרבנן

נר שבת,
נר חנוכה,
מגילה,
נטילת ידים,
עירובי חצרות,
עירובי תחומין אם הוא לצורך מצוה,
ערובי תבשילין,
ושתופי מבואות,
להתענות ארבעה צומות תמוז אב תשרי טבת (וצום אסתר),
להתענות על צרות הצבור:

ואלו הם מצוות עשה של תורה כשאר מפרשים וספר הזוהר

לזכור יציאת מצרים בפרשת ציצית ביום ובלילה.
לזכור בכל יום את יום השבת.
לזכור יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב.
לזכור את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר.
לזכור מעשה מרים.
לברך על התורה לפניה.
להסתכל בציצית בפסוק וראיתם אותו.
לשוב בתשובה שלימה.
ליראה את ה' - בקרבנות השחר ובזמירות.
לאהבה את השם - בברכת אהבת עולם ובפסוק ואהבת את ה' אלהיך וכו'.
לברכו בישתבח וביוצר אור ויוצר המאורות ובכל שבע ברכות של קריאת שמע בבקר ובערב.
לקדש את שמו יתברך במסירת נפשו להריגה בכח בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.
לקדש שמו בנקדישך.
למסור נפשו למיתה וגם לדבקה בו בנפילת אפים בפסוק אליך ה' נפשי אשא.
לידע כי ה' הוא האלהים, בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.
להתענג בשבת.
להבדיל במוצאי יום טוב.
לקרוא ההלל בזמנים הידועים.
לישבע בשמו לקיים מצוה.
לברך ברכת הנהנין בכל מיני הנאה,
להתענות ביום הכפורים בחמשה ענוים.
לשרוף החמץ בארבעה עשר בניסן.
(ויקרא יט): "והדרת פני זקן" - תלמיד חכם, יניק וחכים, ולזקן אשמאי.
להיות צנוע בבית הכסא.
להצדיק דין שמים על כל המאורע.
להפריש תרומה מן היפה.
לבנות בית הכנסת להתפלל בו.
לאבד שם עבודה זרה.
להזכירם לגנאי.
לגדע אשירה.
לשרוף אשירה.
לשבר מצבותם, להשמיד במותם, לנתוץ מזבחותם.
לאבד כלי תשמישי עבודה זרה.
לפרוש מן האשה סמוך לוסתה.
לפרוש מן האשה מתשמיש כשראתה דם מיד.
ליראה מן תלמיד חכם.
למול ערלת הלב.
לאהוב התוכחות.
לעשות לפנים משורת הדין.
תמים תהיה עם ה' אלהיך.
ולא תחמוד (נ"א תעמוד) על דברי הכלדיים.
אהבת רעים, ובכללה:
להכריעו לכף זכות שלא בפניו,
ולהביא שלום בין אדם לחברו,
וחי אחיך עמך,
להחזיר לו רבית קצוצה,
ולכל דיני פקוח נפש וכל מיני המצאות שיחיה בהם,
להפר נדרי אשתו ובתו,
להורות דינים,
לקיים הדיין מדבר שקר תרחק,
לדון בדיני שותפים ובחלוקת קרקע וכל מיני תובע ונתבע.

ואלו מצות עשה מדברי סופרים

להגעיל כלים.
להטביל כלים חדשים,
לבדוק חמץ ליל ארבעה עשר בניסן,
לאכול מרור ליל ראשון של פסח,
לברך על כל המצות ועל כל הניסים ועל כל המאורעות הבאות עליו,
לקרא בספר תורה בזמנים שתקן משה רבינו ע"ה בשבת וביום טוב וכו'.

<< · שערי קדושה · א · ד · >>