שמות רבה ג יב
"ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי" אותה שעה דבר משה שלא כהוגן הקדוש ברוך הוא אמר לו (שמות ג, יח) ושמעו לקולך והוא אמר והן לא יאמינו לי מיד השיבו הקדוש ברוך הוא בשיטתו נתן לו אותות לפי דבריו ראה מה כתיב אחריו ויאמר ה' אליו מזה בידך ויאמר מטה כלומר מזה שבידך אתה צריך ללקות שאתה מוציא שם רע על בני הם מאמינים בני מאמינים מאמינים שנאמר (שם ד, לא) ויאמן העם בני מאמינים שנאמר (בראשית טו, ו) והאמין בה' תפש משה מעשה הנחש שהוציא לשון הרע על בוראו שנאמר (שם ג, ה) כי יודע אלהים כשם שלקה הנחש כך זה עתיד ללקות ראה מה כתיב ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש לפי שעשה מעשה נחש לכך הראה לו את הנחש כלומר עשית מעשה של זה וינס משה מפניו מטרונה אמרה לרבי יוסי אלהי גדול מאלהיך אמר לה למה אמרה לו בשעה שנגלה אלהיכם למשה בסנה הסתיר פניו משה אבל בשעה שראה את הנחש שהוא אלהי מיד וינס משה מפניו אמר לה תיפח עצמותה בשעה שנגלה אלהינו בסנה לא היה לו מקום לברוח אנה היה בורח לשמים או לים או ליבשה מה נאמר באלהינו (ירמי' כג, כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' אבל הנחש שהוא אלהיך כיון שאדם בורח ממנו שתים או שלוש פסיעות יכול להנצל ממנו לכך כתיב וינס משה מפניו. דבר אחר למה נס לפי שחטא בדבריו שאלו לא חטא לא היה נס שאין נחש ממית אלא החטא ממית כמו שכתוב במעשה רבי חנינא בן דוסא ויאמר ה' אל משה שלח נא ידך ואחוז בזנבו והרי אמרנו למה היה הנחש כנגד משה אלא מה אות היה לישראל בכך אמר רבי אליעזר לכך נהפך המטה לנחש כנגד פרעה שנקרא נחש שנאמר (יחזקאל כט, ג) התנים הגדול ואמר (ישעי' כז, א) על לויתן נחש בריח לפי שהיה נושך את ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא ראית פרעה שהוא כנחש עתיד אתה להכותו במטה וסוף הדברים הוא יעשה כעץ מה המטה אינו נושך כך הוא לא ישך הדא הוא דכתיב שלח ידך ואחוז בזנבו למען יאמינו כי נראה אליך ה' לך עשה להם אות זה כדי שיאמינו שאני נראה אליך: