שמוש תהלים/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ד בקּראי ענני. צלי יתיה בכל צפרא וזיל בכל מאן דבעי לך ואת מצלח, ואמור אותו ג' פעמים קודם צאת השמש עם שם שלו יה יה ויוצא[1] מסוף פסוקים, י מן תפלתי, ה מן ודומו סלה, י מן לבטח תושיבני, ה מן ובטחו אל יהוה ואמור בכל פעם

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י״ה י״ה הַשֵׁם הַגָּדוֺל הַגִּבּוֺר וְהַנּוֺרָא שֶׁתַּצְלִיחַ אֶת דְרָכַי וּתְיַשֵׁר אָרְחוֺתַי. וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֺתַי לְטוֺבָה וְתַעֲשֶׂה חֶפְצִי הַיוֺם הַזֶה אָמֵן. אָמֵן. אָמֵן. סֶלָה. סֶלָה. סֶלָה.

ועוד אי בעית[2] למשאל כלום לבר נש צלי יתיה ואמור[3]

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י״ה י״ה הַשֵׁם הַגָּדוֺל וכו׳[4] שֶׁתִּתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֵי (פלוני בר פלוני) וּתְמַלֵא מִשְׁאֲלוֺתַי הַיוֺם הַזֶה׃

גם אם אתה צריך משלטון לשאול לו כלום תאמר אותו ג"כ ז' פעמים עם שם שלו ותצליח:

  1. ^ במקור: ויצא (צ"ל יוצא?)
  2. ^ במקור: בעי
  3. ^ במקור: ואומר
  4. ^ במקור: וכ״ו