שלום לצביה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחבר: רבי יהודה הלוי

<POEM> שָׁלוֹם לַצְּבִיָה נַעֲרָה וְאִם אֵשׁ חִשְׁקָהּ בִּי בָעֲרָה

יַעְלָה כַּשֶׁמֶשׁ עָלְתָה דּוֹדָהּ בִּנְדוֹדָהּ עִנְּתָה אִם הָרָעָה לִי כָלְתָה מֵאִתָּהּ, אוֹ אִם נָדְרָה וּלְהָרְגִי אִסָּר אָסְרָה

חַיִּים בִּרְצוֹנָהּ יִשְׁכְּנוּ וּרְפָאִים עִמָּהּ נִתְכְּנוּ מִדְבָּרֶיהָ חֵן יִתְּנוּ בְּדֹלַח מּפִּיהָ פִזְּרָה מֶנְהוּ שְׁנֵי טוּרִים חִבְּרָה

צְהוּבַת שֵׂעָר תְמִימַת יְפִי צְבִיָּה וְאֵיךְ כַּאֲרִי תִּטְרֹפִי הֲטוֹב כִּי אִישׁ נָקִי תִגְּפִי בְּעֵינֵךְ נַפְשִׁי לֹא יָקְרָה בְּעֵינַי דִּמְעָה לָךְ נִגְּרָה

הֵן בִּלְחָיַיִךְ שָׂהֲדִי דָּמִי, כִּי עָלַי תִּשְׁקְדִי לִסְפּוֹתִי טֶרֶם מוֹעֲדִי זֹאת חַטָּאתֵךְ לֹא נִסְתְּרָה רְאִי כִּי לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ

אֶזְכֹּר הַיוֹם אֲשֶׁר יָעֲדָה לְהַחֲיוֹתִי בוֹ וְלֹא בָגְדָה וּבִשְׁנֵי תַפּוּחִים רִפְּדָה נַפְשִׁי וְּלגוּפִי חָזְרָה וְקֶדֶם אוֹתִי בָּם דָּקְרָה

כָּל הַיּוֹם צִדִּי חִבְּקָה וְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ חָמְקָה לָלֶכֶת לָהּ וּמַר צָעֲקָה.