שיר תל-חי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׁיר תֵּל-חַי / זאב ז'בוטינסקי[עריכה]

חֶרמֵשִׁים לָכֶם – מַדּוּעַ?
אֵי קָצִיר, אֶחָי?
– כִּי בַזֶּרַע הַזָּרוּעַ
תִּבָּנֶה תֵּל-חַי!

   שֵׁם תֵּל-חַי
   יִתקַדֵּשׁ –
   תֵּל הַמֶּרֶץ הַחוֹרֵשׁ!

בִּידֵיכֶם מָגֵן וָחֶרֶב –
לָמָּה הֵם, אֶחָי?
– שֶׁיָּנוּחַ נַחַת עֶרֶב
כָּל בּוֹנֵה תֵּל-חַי.

   שֵׁם תֵּל-חַי
   רֹם יַמרִיא
   תֵּל הַכֹּחַ הָעִברִי!

לִפנֵיכֶם פָּתוּחַ סֵפֶר –
מַה שִּׁירוֹ, אֶחָי?
– כִּי נִטַּע אֱמֶת עַל אֵפֶר
גִּבּוֹרֵי תֵּל-חַי.

   שֵׁם תֵּל-חַי
   עַד יְחִי –
   תֵּל הָרוּחַ הָעִברִי!

נִזדַּיֵּן-נָא לֵב וּזרוֹעַ
וְנָקוּם, אֶחָי,
לִלָּחֵם, לִכבּוֹשׁ, לִנטוֹעַ
וְלִבנוֹת תֵּל-חַי!

   שֵׁם תֵּל-חַי
   סֵמֶל דּוֹר –
   תֵּל עָמָל וָעֹז וָאוֹר!

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).