שיר השירים רבה ד ה

ה. [ עריכה ]
שני שדיך אלו משה ואהרן. מה השדים הללו הודה והדרה של אשה. כך משה ואהרן הודן והדרן של ישראל. מה השדים הללו נויה של אשה. כך משה ואהרן נוין של ישראל. מה השדים הללו כבודה ושבחה של אשה. כך משה ואהרן כבודן ושבחן של ישראל. מה השדים הללו מלאים חלב. כך משה ואהרן ממלאים ישראל מן התורה. ומה השדים הללו כל מה שהאשה אוכלת התינוק אוכל ויונק מהן. כך כל תורה שלמד משה רבינו לימדה לאהרן, הדא הוא דכתיב: (שמות ד') ויגד משה לאהרן את כל דברי ה'. ורבנן אמרי: גילה לו שם המפורש. מה השדים הללו אין אחד מהם גדול מחברו. כך היו משה ואהרן, הדא הוא דכתיב (שם ו') הוא משה ואהרן. וכתיב (שם) הוא אהרן ומשה. לא משה גדול מאהרן ולא אהרן גדול ממשה בתורה. ר' אבא אמר: למלך שהיו לו שתי מרגליות טובות ונתנן בכף מאזנים לא זו גדולה מזו ולא זו גדולה מזו. כך הם משה ואהרן שוים. אמר רבי חנינא בר פפא: ברוך המקום שבחר בשני אחים האלה, שלא נבראו אלא לתורה ולכבודן של ישראל. רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי: שתי משפחות של כוהנים היו באלכסנדריאה אחת מקרית ואחת מרתחת. מעשה ששלחו הרופאים והביאו מהן ועשו אותן תריאקה ובהן היו מרפאין. רבא בשם ר' שמעון: בשר ודם אין מקדים רטייה עד שרואה המכה, אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן, אלא מקדים הרטייה ואחר כך הוא מכה, הדא הוא דכתיב: (ירמיה ל"ג) הנני מעלה לה ארוכה ומרפא ורפאתים וגו'. וכתיב (הושע ז') כרפאי לישראל. אמר הקב"ה: באתי לרפאת עונותיהן של ישראל ונגלה עון אפרים ורעות שומרון, אבל אומות העולם מכה אותן ואח"כ מרפאן, שנאמר: (ישעיה י"ט) ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא נגוף על ידי אהרן ורפוא ע"י משה. אשריהם שני אחים הללו שלא נבראו, אלא לכבוד ישראל והדא הוא דאמר שמואל הנביא: (שמואל א' י"ב) ה' אשר עשה את משה ואת אהרן, הוי שני שדיך, אלו משה ואהרן:

תאמי צביה ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: מה תאומים הללו כיון שפורש אחד מהן מדדיהן דדן נסתם. כך כתיב (זכריה י"א) ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד. והלא לא מתו אלא בשנה אחת?! אלא בירח אחד נגזרה עליהם גזירה על שלשתן, הדא הוא דכתיב: (תהילים מ"ז) נדיבי עמים נאספו. ר' יוסי אומר: שלשה פרנסין טובים עמדו לישראל ואלו הן: משה, ואהרן, ומרים. ובזכותן נתנו להם שלוש מתנות טובות: הבאר, המן, וענני כבוד. המן בזכות משה. הבאר בזכות מרים. בזכות אהרן ענני הכבוד. מתה מרים ופסקה הבאר והיו אומרין: לא מקום זרע ותאנה וחזרה. בזכות משה ואהרן. מת אהרן נסתלקו ענני הכבוד, הדא הוא דכתיב (במדבר כ') ויראו כל העדה כי גוע אהרן, אל תקרי ויראו אלא וייראו, וחזרו שניהם בזכות משה. מת משה נסתלקו שלושתן ושוב לא חזרו. והצרעה לא עברה עמם את הירדן ולא ראו ישראל קורת רוח מן אותה שעה. הרועים בשושנים אמר שמואל בר נחמני: מרים ויוכבד הן הן חיותיהן של ישראל והיו רועות את ישראל שלבם רך כשושנים. והיכן הייתה מרעיתן של ישראל? במצרים עד ים סוף: