שיר ביתר

שִׁיר בֵּיתָר / זאב ז'בוטינסקי

בֵּיתָר –
מִגֹּב רִקָּבוֹן וְעָפָר,
בַּדָּם וּבַיֶּזַע
יוּקַם לָנוּ גֶזַע
גָּאוֹן וְנָדִיב וְאַכזָר;
בֵּיתָר הַנִּלכָּדָה,
יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה
תָּרֹמנָה בְעֹז וְהָדָר.

הָדָר –
עִברִי גַם בָּעֹנִי – בֶּן-שָׂר;
אִם עֶבֶד, אִם הֵלֶך –
נוֹצַרתָּ בֶּן-מֶלֶך
בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעֱטָר.
בָּאוֹר וּבַסֵּתֶר
זְכוֹר אֶת הַכֶּתֶר, -
עֲטֶרֶת גָּאוֹן וְתָגָר.

תָּגָר –
עַל כָּל-מַעֲצוֹר וּמֵצַר!
אִם תַּעַל אוֹ תֵרֶד –
בְּלַהַב הַמֶּרֶד
שָׂא אֵשׁ לְהַצִּית, אֵין דָּבָר:
כִּי שֶׁקֶט הוּא רֶפֶשׁ,
הַפקֵר דָּם וָנֶפֶשׁ
לְמַעַן הַהוֹד הַנִּסתָּר!

לָמוּת אוֹ לִכבּוֹשׁ אֶת הָהָר –
יוֹדֶפֶת, מַסָּדָה, בֵּיתָר.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).