שיר אסירי עכו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׁיר אֲסִירֵי עַכּוֹ/זאב ז'בוטינסקי[עריכה]

מִנִּי דָן עַד בְּאֵר-שֶׁבַע,
מִגִּלעָד לַיָּם,
אֵין אַף שַׁעַל אַדמָתֵנוּ
לֹא כֻפַּר בְּדָם.

דָּם עִברִי רָווּ לַשּׂבַע
נִיר וָהָר וָגַיא;
אַך מִדּוֹר וָדוֹר
לֹא נִשְׁפַּך טָהוֹר
מִדַּם חוֹרשֵׁי תֵל-חַי!

בֵּין אַיֶּלֶת וּמְתוּלָה,
נִסתָּר בְּקֶבֶר שׁוֹמֵם,
דֹּם שׁוֹמֵר גְּבוּל אַרצֵנוּ
גִּבּוֹר גִּדֵּם.

אָנוּ שֶׁבִי – אַך לִבֵּנוּ
אֱלֵי תֵּל-חַי בַּצָּפוֹן;
לָנוּ, לָנוּ תִהְיֶה, לָנוּ,
כֶּתֶר הַחֶרמוֹן.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).