שיר אל-על

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׁיר אֶל-עָל / זאב ז'בוטינסקי[עריכה]

שָׂא אֶל-עָל מֶבַּט עֵינַיִם
וּמִצֶּבַע הַשָּׁמַיִם
   דַּרכְּךָ תִּלמָד.

כַּגָּלוּת שָׁחוֹר הַלַּיִל –
עֵת הֲרַת כָּל-עֹז, כָּל-חַיִל
   שֶׁמָּחָר יוּלָד.

אַך תַּלבִּין פְּאַת רָקִיעַ –
קוּם לָרִיב, יָהִיר, מֵרִיעַ,
   צֵא וּלחוֹם וּסלוֹל;

עַד יָרֹנּוּ הַשָּׁמַיִם:
"צֹהַר, צֹהַר, צָהֳרַיִם,
   הוֹד כֻּלוֹ תָכֹל!"

   פַּס שָׁחוֹר,
   פַּס צָחוֹר,
פַּס כָּחוֹל כִּתכֵלֶת-אוֹר:
   עֹז חַיָּל,
   נֵס עָמָל,
יַגבִּיהוּנוּ עַד אֶל-עָל.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).