שירי יצחק בן אברהם, ד"ר קאמינר/המשורר על דבר חייו ושירתו/תפילה ליצחק
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
תְּפִילָה לְיִצְחָק.[1][עריכה]
- מִי יִתֵּן ראֹשִׁי מַיִם, וְעֵיְנַי – מְקוֹר דִּמְעָה,
- אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֶת חַלְלֵי בַת עַמִּי.
- (ירמיה ה, כג).
א.[עריכה]
- מִכָּל יֶתֶר הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת
- אַחֲרֵי חֻרְבַּן אֻמָּתִי הַמְּפֻזֶּרֶת,
- מִכָּל הַמַּפֹּלֶת, מִכָּל-זֶה הַהֶרֶס
- שֶׁל סֻכַּת דָּוִּד הַנּוֹפֶלֶת, הַנִּשְׁבֶּרֶת;
- מִכָּל הַשְׁבָרִים, שִׁבְרֵי הַלוּחוֹת,
- הַמְּנֻפָּצִים בְּכָל מְדִינוֹת, בְכָל רוּחוֹת,
- מִכָּל הַיְקָרוֹת הַגְּנוּבוֹת, הַלְקוּחוֹת
- בִּידֵי הַזֵּדִים, אֲשֶׁר כָּרוּ לָנוּ שׁוּחוֹת.
- מִכָּל תַּכְשִׁיטֵי אֻמָּתִי, מִכָּל מַחְמַדֶּיהָ,
- אֲשֶׁר הָיוּ לָהּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְעוּרֶיהָ,
- מִכָּל מַעֲלוֹת נַפְשָׁהּ, מִכָּל כְּלֵי יְקָרֶיהָ,
- אַךְ אַחַת אֲבַקֵּשׁ לִי, אֲנִי קְטֹן עֲבַדֶיהָ:
- מִכָּל נַחֲלַת אֻמָּתִּי, אָנָא אֵלִי, אָבִי!
- תֶן-לִי לְחֶלְקִי אַךְ אֶת שִׁבְרֵי הַנֵּבֶל,
- אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ מִיָדוֹ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא,
- זֶה אֲבִי כָל יוֹדְעֵי נְהִי וָאֵבֶל בַּתֵּבֵל...
- תֶּן-לִי, אֵלִי, אַךְ קוֹלוֹת זֶה הַנֵּבֶל,
- הַבּוֹכֶה בִּבְכִי כָל בְּנֵי עֹנִי, נֹשְׂאֵי הַסֵּבֶל!
- תֶּן-לִי, אָבִי, אַךְ אֶת מֵיתְרֵי זֶה הַנֵּבֶל
- ואֲקוֹנֵן עַל צָרוֹת בַּת-עַמִּי, אֶקְרָא אֶל אֵבֶל...
ב.[עריכה]
- מִמִּסְפַּד תַּמְרוּרִים שֶׁל אֻמָּתִי,
- מִן הָאֵבֶל הַכָּבֵד שֶׁל זוֹ יוֹנָתִי,
- אֲשֶׁר תְּקוֹנֵן בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת,
- מִזֶּה הַמִּסְפֵּד הַמָּר שֶׁל כְּלַל הָעָם,
- מִזֶּה הָאֵבֶל הַגָּדוֹל, מִזֶּה הַיָּם –
- לָקַחְתִּי לִי אַף אֲנִי טִפָּה אַחַת...
- כִּי גַם אֲנִי בֵן לְעַמִּי! בֵּן לְאִמִּי, אֻמָּתִי!
- גַּם בִּי דָמֶיהָ יִזְלוּ, בְּעוֹרְקֵי לִבָּתִי;
- גַם אֲנִי הִתְעַנֵּיתִי יַחַד עִם הַגּוֹלָה!
- גַּם אֲבוֹתַי עָלוּ עַל מוֹקְדֵי אֵשׁ, עַל מַטְבֵּחַ...
- לָכֵן, גַּם לִי גַחֶלֶת מֵעַל זֶה הַמִּזְבֵּחַ,
- גַּם בְּלִבִּי נִיצוֹץ מִזּוֹ הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה...
- זאֹת הַגַּחֶלֶת הַלּוֹחֶשֶׁת עַד הַיּוֹם
- מִתּוֹךְ הָאֵפֶר, מִתּוֹךְ רְדִיפוֹת הַלְּאוֹם,
- זאֹת הַגַּחֶלֶת, הִיא תְחַמֵּם עַתָּה אֶת הַדָּם
- הַסּוֹבֵב בְּכָל אֵבְרֵי בַת-שִׁירָתִי,
- קוֹל צָרַת אֻמָּתִי דֹפֶקֶת בְּלֵב זִמְרָתִי,
- עוֹר פָּנֶיהָ קָרַן מִמּוֹקְדֵי אֵשׁ שֶׁל הָעָם...
- ^ נדפס ב"גן פרחים" כרך ב' (תרנ"א).