מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קדימה עבד, הבא לנו כבר
קערה כדי שאני אשתה בלגימה
אחרי ש(אתה) תיצוק מחד עשרה מצקות
של מים ומנגד חמשה מיין
כדי שאני אשתכר בשיגעון בבכי
מבלי לפגוע
קדימה שוב הבה לא עוד נטפח כך
שתייה סקיתית ליד היין ברעש ובצעקה,
אלא (נטפח) (כשאנו) שותים במתינות בהמנונות יפים
