שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים חדשים/בסתר היער

בְּסֵתֶר הַיַּעַר / שאול טשרניחובסקי

יֵשׁ פִּנּוֹת-סְתָרִים בִּתְחוּמֵי הַיָּעַר:
מַפֶּלֶת אֳרָנִים נְגוּעֵי הַסָּעַר
וּדְבִיר לַאֲשׁוּחִים מַזְקִינִים וְקוֹדְרִים,
לַגְּפָרִים הַחוֹלְמִים חֲלוֹם, מַאֲפִילִים.
שָׁם אוֹרוֹת הַשֶּׁמֶשׁ אֵין בָּאִים, אֵין חוֹדְרִים
לְגָרֵשׁ חֲלוֹמָם, וְכָלוּ הַשְּׁבִילִים
בֵּין נְפֹצוֹת הַשָּׂרָךְ וּמְחָטִים מַאְדִּימִים.
וְעִם מִטְרוֹת הַקַּיִץ וּגְשָׁמִים חֲמִימִים
יָצִיצוּ וְעָלוּ בִּן-לַיְלָה פִּטְרִיּוֹת:
סַמְקָנִים יַרְקָנִים, שְׁוָרִיּוֹת, מִטְרִיּוֹת, –
פִּטְרִיּוֹת מַצְנִיעוֹת בְּעָמְדָן, עֲדִינוֹת,
אֲדֻמּוֹת וּכְתֻמּוֹת, מַשְׁחִירוֹת, מַלְבִּינוֹת,
וְנוֹסַף לַפִּנָּה
מֵחִנָּן עַל חִנָּהּ.
"מִי יַעֲלֶה וְיָבֹא בְאוֹתָהּ הַפִּנָּה"
כָּל חַיַּת הַיַּעַר, הָעוֹף וְהָרֶמֶשׂ,
הַשְּׂמֵחִים אֶל שֶׁמֶשׁ וְהַשּׁוֹאֲפִים אֶמֶשׁ.
הֵם יוֹדְעִים, הֵם יוֹדְעִים, יוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם, –
וְאוּלָם
הַנְּמָלִים הַקְּטַנּוֹת, הַשְּׁחֹורוֹת, הַזְּרִיזוֹת
הֵן אֵינָן מַכְרִיזוֹת
עַל פִּנּוֹת סְתָרִים וְגֵיאָיוֹת נֶחְמָדִים.
"מַדּוּעַ וְלָמָּה?"
– מֵאֵימַת הַיְלָדִים!
פֶּן יַעֲלוּ בְרִנָּה וְאָמְרוּ לְלַקֵּט
פִּטְרִיּוֹת הַחֶמֶד וְאִצְטְרוֹבְלֵי אֶשְׁתַּקֵּד,
וּפָשְׁטוּ בָּאֹרֶן לְנַצֵּל אֶת לֵחוֹ
וְחָטְטוּ בְּגַל מְחָטִים, הַנּוֹתֵן אֶת רֵיחוֹ.
 
יֵשׁ קֶרֶן בֶּן-שֶׁמֶשׁ בַּיַּעַר בְּקָרַחְתּוֹ,
שָׁם יִיבַשׁ הָאֹרֶן עַל גִּזְעוֹ וְעַל מַחְטוֹ,
הֶחָסִיל הִתְפַּרְקֵד, כִּי פִגֵּר מִלֶּכֵת,
וּשְׂמָמִית מַזְהֶבֶת שׁוֹקֶדֶת עַל רִשְׁתָּהּ.
הָעֶכֶן הַכֵּהֶה, הַלָּן בַּשַּׁלֶּכֶת
מִתְחַמֵם וְאוֹרֵב לַצִּפּוֹר עַד גִּשְׁתָּהּ,
הַנְּמָלָה עֲמֵלָה בְבִנְיָן תֵּל-תִּלָּה,
וְצִרְעָה מְנַהֶמֶת נוֹדֶדֶת מִנְּחִילָהּ,
פּוֹרֶשֶׁת מִפֶּרַח, נִמְלֶכֶת בַּשֵּׁנִי:
"הוֹי, פֶּרַח בֶּן-פֶּרַח, עֲנֵנִי, הַשְׁקֵנִי!"
וּשְׁרַקְרַק מִתְנַכֵּל לַשֶּׁרֶץ וְאוֹרֵב,
בָּא מַכִּישׁ בַּמַּקּוֹר בְּאִילָנֵי-הַחֹרֶב.
 וְעָלְתָה הָרִנָּה
וּפָשְׁטָה בַפִּנָּה.
"מִי יַעֲלֶה וְיָבֹא בְאוֹתָהּ הַפִּנָּה?"
– כָּל חַיַּת-הַיַּעַר, הָעוֹף וְהָרֶמֶשׂ,
הַשְּׂמֵחִים אֶל שֶׁמֶשׁ וְהַשּׁוֹאֲפִים אֶמֶשׁ.
הֵם יוֹדְעִים, הֵם יוֹדְעִים, יוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם,
וְאוּלָם
הַלְּטָאוֹת הַיְּרֻקּוֹת, הַבְּהִילוֹת, הַפְּזִיזוֹת
הֵן אֵינָן מַכְרִיזוֹת
עַל פִּנּוֹת סְתָרִים, גֵּיאָיוֹת נֶחְמָדִים.
"מַדּוּעַ וְלָמָּה?"
– מֵאֵימַת הַיְּלָדִים!
פֶּן יַעֲלוּ, וְרַע לוֹ לֶחָסִיל בֶּעָלִים,
וְנָעֲצוּ זְמוֹרָה בְתִלֵּי הַנְּמָלִים,
יַבְרִיחוּ הָעֶכֶן אֶל אַחַת הַמְּחִלּוֹת,
וְנָשְׂאוּ הַגַּרְגְּרִים בְּפַךְ וְסַלְסִלּוֹת.
יֵשׁ אַגְמֵי-גַיְא צְנוּעִים, וּבְחֶבְיוֹן הַחוֹרְשָׁה
עֲרָבָה עֲבֻתָּה וַחֲלוּלָה לוֹ פוֹרְשָׂה
כַּפֶּיהָ הַצְּנוּמוֹת, כְּאֵם רַחֲמָנִיָּה;
וְהָאֲגָם מִתְחַטֵּא בִנְהִימַת-דּוּמִיָּה,
מִסְתַּכֵּל וְנֶהֱנָה מִזִּיו פְּנֵי-רָקִיעַ:
כִּי יִקְדְּרוּ – יִקְדַּר, אִם אוֹרוּ – יַגִּיהַּ;
וּבְכָאִים מִתְיַפִּים נִבָּטִים בַּגַּלִּים,
מְסַלְסְלִים בֶּעָנָף וּשְׁלֻחוֹת – תַּלְתַּלִים;
בָּא טוֹבֵל וְעוֹלֶה וְחוֹזֵר עַכָּבִישׁ
לָדַעַת אִם רֻחַץ לְמִשְׁעִי אֶלְגָּבִישׁ.
וּגְדוּדֵי בְנֵי-צְלָצַל מוּעָפִים מִשְׁתָּאִים
שָׁם, כֵּיצַד מְרַקְּדִים פַּרְעוֹשֵׁי-הַמָּיִם.
וְנוּגָה הַפִּנָּה
כִּמְבַקְשָׁה חֲנִינָה.
 
"מִי יַעֲלֶה וְיָבֹא בְאוֹתָהּ הַפִּנָּה?"
כָּל חַיַּת הַיָּעַר, הָעוֹף וְהָרֶמֶשׂ,
הַשְּׂמֵחִים אֶל שֶׁמֶשׁ וְהַשּׁוֹאֲפִים אֶמֶשׁ.
הֵם יוֹדְעִים, הֵם יוֹדְעִים, יוֹדְעִים הֵם כֻּלָּם, –
וְאוּלָם
כָּל-וַלְדוֹת-הַצְּלָצַל, קַלִּילִים, עַלִּיזִים
הֵם אֵינָם מַכְרִיזִים
עַל פִּנּוֹת סְתָרִים, גֵּיאָיוֹת נֶחְמָדִים,
"מַדּוּעַ וְלָמָּה?"
– מֵאֵימַת הַיְּלָדִים!
פֶּן יַעֲלוּ בֶהָמוֹן וְעָכְרוּ הַמָּיִם,
יַסִּיעוּ הַחוֹלוֹת וִיזַעְזְעוּ הַבְּכָאִים
וְיָנוּס לְקוֹלָם הַצְּלָצַל הַכָּחֹל,
יָפוּצוּ בְּנֵי-חַרְגּוֹל וּפָסַק הַמָּחוֹל
 
פטרוגרד 1917