שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים/שיח קדומים

שיח-קדומים / שאול טשרניחובסקי

לִי סִפֵּר הַמַּעְיָן וַיְסַפֵּר הַגָּל...
וְאֶת אֲשֶׁר לִי סִפְּרוּ אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי.
אַךְ נַפְשִׁי הִרְגִּישָׁה, אַךְ נַפְשִׁי הִבְחִינָה
   בְּרֶטֶט הַנְּגִינָה
   וּבְזַעֲזוּעֶיהָ,
   וּמְלֵאָה הִיא אוֹתָם.
   וְנִדְמוּ לִי אוֹתָם
   הַקּוֹלוֹת הַתּוֹבְעִים
   דְּבַר-מָה וְהַקּוֹבְלִים,
כִּשְׁיָרֵי בִיב הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָרֹב,
   כְּאִלּוּ הֵם נוֹבְעִים
מִנֶּפֶשׁ לִי יְקָרָה, מִלֵּב לִי מְאֹד קָרוֹב,
כִּי עַל-כֵּן יֵשׁ בָּמוֹ נִיחוֹחוֹת, שֶׁהֵמָּה
זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יַלְדוּת עַל מֶרְחֲבֵי שְׁדֵמָה,
עַלִּיזִים כְּמֵי-אָבִיב מִגְּבָעוֹת גָּלָשׁוּ;
כִּי עַל-כֵּן יֵשׁ בָּמוֹ דֵי אוֹן וְדֵי כֹחַ
לְהָעִיר חֶזְיוֹנוֹת , שֶׁכְּבָר-כְּבָר טֻשְׁטָשׁוּ,
   מִי יֵדַע מָתַי,
   וְשֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ...
               *
וְהַיַּעַר שָׂח, וְהַיַּעַר שָׂח...
עוֹדֶנּוּ רָטֹב וּכְמוֹ עֵר
אֶל בּוֹא חֲלוֹם-אוֹר וּמָלֵא פְאֵר,
בְּעוֹד חֶצְיוֹ שָׁקוּף וְחֶצְיוֹ מְלַבְלֵב;
   וְשֶׁמֶשׁ-יָם מְהַבְהֵב
וְיוֹרֶה בּוֹ רְסִיסִים שֶׁל אוֹרוֹת נֶחְפָּזִים.
   וּמָלֵא הוּא רָזִים;
וְשָׂח הוּא, וְשָׂח הוּא... בְּכָל אַלְפֵי גְזָעָיו,
   בַּעֲנָפָיו, בְּיוֹנְקוֹתָיו וְצֶאֱצָאָיו
   וּבַעֲלֵי-תִפְאַרְתּוֹ.
וְגַלֵּי הֶמְיָתוֹ הַטְּמִירָה וְהַנָּאוָה
מִשְׁתַּפְּכִים בְּגָאוֹן, מִשְׁתַּפְּכִים בִּרְחָבָה
   מְלֹא רֹחַב צַמַּרְתּוֹ.
וַעֲדִינָה שִׁירָתוֹ לְלֹא-סוֹף, לְלֹא פִּתְרוֹנִים
מְרַפְרֶפֶת וְנִתְלָה בְּרָאשֵׁי אַלּוֹנִים
   חֲסוֹנִים וּזְקוּפִים.
               *
וּבְרֶטֶט הַחַיִּים הַמְּפַכִּים עַל סְבִיבַי
הִרְגַּשְׁתִּי וָאָבִין נְאוּמָם,
וּבְסַפְּרָם לְתֻמָּם,
כְּפִטְפּוּט תִּינוֹקוֹת,
הִכַּרְתִּי בַשִּׂיחוֹת, שֶׁבַּעֲנָוָה הֵן בּוֹקְעוֹת
   וְעוֹלוֹת,
הִכַּרְתִּי קוֹל אַחַי, אַחַי הַקְּטַנִּים,
שֶׁאוֹתָם עָזַבְתִּי זֶה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים,
בְּהַפְרִיד אֱלֹהִים בָּאָרֶץ אֵיתָנִים,
וְנִשְׁאֲרוּ דְווּיִם וְנַעֲנִים
עַד בְּלִי-לְהַכִּיר אָח אֶת אָח...
וְהַיַּעַר שָׂח, וְהַיַּעַר שָׂח – – –
 
Klingenteich