שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים/פרחים לאחר קציר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פְּרָחִים לְאַחַר קָצִיר / שאול טשרניחובסקי

פְּרָחִים לְאַחַר קָצִיר, פְּרָחִים כְּתֹם בָּצִיר
עַל מַעֲרֻמֵּי-שָׂדוֹת, עַל פָּרָשַׁת-דְּרָכִים...!
נִמְשְׁלוּ לַיְתוֹמִים, סְבִיבָם יָבֵשׁ חָצִיר,
נִדְמוּ לָעֲנִיִּים עוֹמְדִים עַל הַפְּתָחִים.
 
נִדְמוּ לָעֲנִיִּים מְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים,
שׁוֹמְעִים אֶת עֶלְבּוֹנָם, שׁוֹמְעִים וְאֵינָם נַעֲנִים;
כּוֹפְפִים אֶת רֹאשָׁם, הוֹי יְתוֹמֵי-פְּרָחִים!
יֶשְׁנָם גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, וְהֵמָּה אֵינָם נֶהֱנִים.
 
יֶשְׁנָם גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, וְרוּחוֹת יֵשׁ וּרְוָחָה;
אֶפֶס לֹא לַפְּרָחִים אֲשֶׁר עָבַר זְמַנָּם,
תַּחַת כְּפוֹר יִמַּקּוּ וַעֲגָלָה שָׁחָה, –
נִבְרְאוּ לָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם לֹא לְמַעֲנָם.
 
יאסטרֶבֶנויה 1907