שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים/על ערבות מתות

עַל עֲרָבוֹת מֵתוֹת / שאול טשרניחובסקי

עַל עֲרָבוֹת מֵתוֹת, גַּיְא וָגַיְא שׁוֹמֵמִים,
נִתְלוּ הַשָּׁמַיִם כֵּהִים, חִדְלֵי-אֵימִים,
   נוּגִים וּמִתְרוֹקְנִים, זְעוּמִים כְּאִלּוּ רִמּוּם,
   יְגֵעִים מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ הָפַךְ וְהָיָה שִׁעְמוּם.
 
מַה זֶּה יֻצַּע תַּחְתַּי: קִבְרוֹת-יַעַר? שִׂיחִים?
הַכֹּל הַכֹּל שׁוֹמֵם, דּוֹמֵם וּבְתַכְרִיכִים
   אִם לֹא קִבְרוֹת-הַזְּמָן פֹּה וְעִדָּנִים סָפוּ,
   כֹּחוֹת-הַהֲוָיָה חָלְפוּ וַיִּיעָפוּ?!
 
וְאַיֵּה הֵם הַחַיִּים? וְלוּ צֵל-קַל שֶׁל אָטָד,
עִקְּבוֹת זְאֵב שֶׁרָעַב וְתָעָה וּבְקוֹר רָטַט?
   אוֹ גַל נִשְׁכָּח וְעָלָיו אֶבֶן-סְקִיטִים-גּוֹלָם –
   וְרָאָה לִבִּי וְרָוַח לוֹ בְּבֵית-הָעוֹלָם.
 
מֶרְחַב סָבִיב! מֶרְחַב הַשָּׁמַיִם מַעְלָה,
מֶרְחָב לָאֲדָמָה נִבְלַע בְּזֶה שֶׁל לַיְלָה!
   וְהַלֵּב הַכּוֹאֵב נִתְפָּשׂ בְּנִימִים דַקִּים
יְחִידִי בַּמֶּרְחַבְיָה, גּוֹלֶה בַּמֶּרְחַקִּים – – –