שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים/לעשתרת שיר ולבל
לָעַשְׁתֹּרֶת שִׁיר וְלַבֵּל! / שאול טשרניחובסקי
לָעַשְׁתֹּרֶת שִׁיר וְלַבֵּל:
נְחַשׁ-הַפַּחַת, קְאַת-הַלֵּיל,
דְּרוֹר לַיֵּצֶר. שִׁיר לַחַי,
צְאוּ מִתּוֹךְ עֲרוּצֵי גַיְא,
מִן עֳרֵמוֹת עֲלֵי-רֹאשׁ,
מִנַּהֲלוּלֵי גִּזְעֵי-בְּרוֹשׁ.
עִזְבוּ נִקְרוֹת צוּר וָבוֹר!
לִקְרַאת שְׂמָחוֹת, לִקְרַאת גִיל
פַּנּוּ דֶרֶךְ, סֹלּוּ שְׁבִיל!
חָמְדָה חַמָּה אָרְחוֹת-אוֹר,
וְשֶׁמֶשׁ-אָבִיב נֵעוֹר חַם,
מַרְעִיל בְּשִׁגְיוֹנוֹתָיו דָּם.
בָּא הַתּוֹר, בּוֹ נֶגַע גְּבוּל
שִׁיר אֶשְׁתָּקַד בִּזְרַע בּוּל.
מִכִּנְטוֹת הַיּוֹם עַד תֹּם
שְׁבִיל הַמַּזָּל וְנָגַע תְּהוֹם,
בַּעַל-כָּנָף בָּא אֲחוּז-
מִסְתְּרֵי חַיִּים, בָּא בִּכְרוּז.
סִיעוֹת בָּאוֹת חִישׁ בִּיעָף.
לַהֲקָה וְלַהֲקָה, קַו לָקָו,
בָּאֲלַכְסוֹן וּבַחוּג –
וּמִתְפָּרְדוֹת זוּג וָזוּג.
וְלָעֲרָבָה פְּנֵה וְלַזְּאֵב:
קוּם וְאֻשַּׁרְתָּ מִתּוֹךְ כְּאֵב.
וְהִכָּה לִבְּךָ, בֶּאֱחֹז
בִּשְׁרִירֶיךָ אֵל בָּעֹז.
כֹּחוֹת טְמִירִים בָּךְ וּשְׁיַר
זִרְמֵי דוֹרוֹת מִשֶּׁכְּבָר,
נַחֲלַת עָבַר נוֹתֵן צָו,
פֶּלִי, מָלֵא אוֹן וָרָב,
נֶחְבָּא עָמֹק בְּתוֹךְ הַיֵּשׁ,
כְּרֶשֶׁף גָּלוּם בְּאֶבֶן שֵׁשׁ.
הוֹי, בֶּן-אָדָם, לִקְרַאת גִּיל
פַּנּוּ דֶרֶךְ, סֹלּוּ שְׁבִיל!
מְלֹא הַחֹפֶן חִטַּת פָּז
אֶזְרֹק בְּפָנֶיךָ – רָז
בַּגַּרְגְּרִים וְתוֹכָם – לְשַׁד-
חַיֵּי עוֹלָם, חַיֵּי עַד,
וְנִקְלַט בְּנַפְשְׁךָ הַסּוֹד –
בְּרַהֲטֵי דָּמֶיךָ יְקוֹד:
קוּם וַעֲלֵה, אֱמַץ וַחֲשׁוֹק –
מִשְׁפַּט חַיִּים הוּא וָחֹק!
וְנִבַּטְתָּ עִם הַבַּת
לָאֲדָמָה – וְהִיא הֲרַת
דּוֹרוֹת-דֶּשֶׁא וְשִׁבְטֵי חַי,
פּוֹרְצִים, נוֹבְעִים עַד בְּלִי דַי:
שְׂפוּנֵי-הַר וּטְמוּנֵי-חוֹל,
חַיֵּי-מָחָר, פִּגְרֵי תְּמוֹל,
בְּחַיֵּי-אוֹר וּבְחַיֵּי-צֵל
זֶרַע שֶׁמֶשׁ, זֶרַע בֵּל.
וְחֵיל-הַיָּם בְּמִסְגֶּרֶת חוֹל
קֵדְמָה וְיָמָּה נוֹשֵׂא בְּעֹל
שֶׁל הֵרָיוֹן וְלֵידַת עַד:
מִן הַנַּחַל אֲשֶׁר רַד
וְעַד הַיָּם שֶׁחָסְנוֹ צוּר,
בְּטִפּוֹת צִנּוֹר עַל הַשּׁוּר,
עַל-פִּי מַעְיָן וּשְׂפוֹת בִּיב,
בְּמַחְשַׁךְ-תְּהוֹם, בְּאוֹר וָזִיו.
וְנִקְלַט בְּנַפְשְׁךָ הַסּוֹד
מָלֵא רָזִים, מָלֵא הוֹד –
מִשְׁפַּט חַיִּים הוּא וָחֹק:
קוּם וַעֲלֵה, אֱמַץ וַחֲשׁוֹק!
קיריקובקה, 1909