שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים/לנכח הים

לְנֹכַח הַיָּם / שאול טשרניחובסקי

אֲנִי בַחֲלוֹמִי רָאִיתִי הַיָּם
הַנֶּהְדָּר וּרְחַב הַיָּדַיִם,
וְהַמֶּרְחָק הַנִּפְלָא בְּלִי גְבוּל וּבְאֵין-סוֹף,
הָעוֹטֶה חֲשֵׁכִים וַעֲרָפֵל,
מִדַּבֵּר לַנֶפֶשׁ וּמוֹשֵׁךְ הַלֵּב
בְּרָזִים מַאֲלִיפִים וָפֶלִי.
 
וְהַיָּם יָם-עוֹפֶרֶת, וְהוּא אָפוֹר, וְהוּא נָם
בִּשְׁנַת שַׁאֲנַנִּים וְאַדִּירִים,
בִּגְאוֹן-צְבִי, יִשְׂתָּרַע- כֵּן שְׁנַת הָעֲנָק –
וּלְאִטּוֹ יָנוּעַ חָזֵהוּ
שְׁחַרְחֹר וְשָׁזוּף מִסַּעֲרוֹת-אוֹן;
וּנְפוּצוֹת-הַקֶּצֶף עַל גַבּוֹ
כִּקְוֻצּוֹת-הַשֵּׂיבָה הַנָּעוֹת, בִּנְשָׁב
בָּהֶן רוּחַ עוֹבֵר וְחוֹלֵף.
 
וּכְסוֹד שִׂיחַ רֵעִים עַל מָעוֹז הַחוֹף
הִתְנַגְּשׁוּ דוּגִיּוֹת וּסְפִינוֹת,
וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים אֲנָשִׁים, הֲמוֹן
מַלָּחִים וְטוֹעֲנֵי מִטְעָן,
וּכְפוּפֵי גֵו תַּחַת הַנֵּטֶל הָרָב,
חֲשׂוּפִים עַד מַפְּלֵי מָתְנֵיהֶם,
וּדְרוּכִים שְׁרִירֵימוֹ , וַיֵּתַע הָאוֹר
עַל גֵּוָם, גֵּו בְּרוֹנְזָה פְלוֹרֶנְטִית,
עַל חָזָם הַבּוֹלֵט וְעַל רַחֲבֵי-הַגָּב,
וַיְצַפֵּם נְגֹהוֹת נְגֹהוֹת...
וּבְמִשְׁקַע-אַצִּילוּת יִכָּנֵף הַצֵּל
לְהַגְבִּיל גַּבְנוּנֵי-שְׁרִירֵימוֹ.
 
וְרוּחַ צַח מַבְרִיא, רָטֹב וְלַח
בָּא נוֹשֵׁב מֵרַחֲבֵי-הַמַּים
וּמֵבִיא בִּכְנָפָיו רַכְרוּכִית , וְחֹם
וְרֵיחוֹת חֲרִיפִים לַדָּגָה.
וַיִּמְחֲאוּ הַרְרֵי-מִשְׁבָּרָיו.
הֲיֶחֱרַד בְּגִילוֹ, אִם יֶהְגֶּה הַיָּם,
וְאַנְחוֹתָיו מַרְתִּיחוֹת תְּהוֹם רַבָּה.
וְשׁוֹקְקִים הַדְּכָיִים? מַה יָּמֵר הַיָּם?
מַה שִּׁירוֹ, שִׁיר אֵין לוֹ פִּתְרוֹנִים?
הַאִם תַּאֲנִיָּה הִיא, בָּאָה בִּשְׁאוֹן
מִשְׁבָּרִים וּמֶרְחַב-אֲפִיקִים?
הֲצָרוּ לוֹ גְּבוּלוֹת אֲבָנִים וָצוּר
בַּעֲרִיסַת-הַסְּלָעִים? הֲיֹאמַר
לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֲזִקֵּי-הַחוֹף?
אוֹ בְּכַנְפֵי-הַסּוּפָה הוּא מְקַנֵּא?
אוֹ, יוּכַל הֱיוֹת, יִדְאַב לִבּוֹ מְאֹד
לְהַרְרֵי-מִשְׁבָּרָיו נֻפָּצוּ
אֶל רַגְלֵי הַסְּלָעִים, עַל רֻכְסֵי הַצּוּר,
וּרְסִיסֵי הַקֶּצֶף גַּם הָיוּ
בְּסַעֲרוֹת חֵשֶׁק לְחֹפֶשׁ וּדְרוֹר, –
וַעֲלֵיהֶם הוּא קוֹרֵא לְאֵבֶל?...
וּתְהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, וַיַּעַל הַקּוֹל,
וַיִּתְכַּס הַיָּם בָּעֲרָפֶל – – –
 
גִּבּוֹרִים בָּעֲרָפֶל!
   שָׁם נִגְלוּ לִי פְּנֵי-
הַשֵּׁנִי הַנֶּאְדָּר, הֶחָסוֹן...
מִי תִּכֵּן רוּחֲךָ, הַגֶּד-נָא? מִי בָּא
עַד חֵקֶר נַפְשְׁךָ הַנַּעֲלָה?...
מַשְׂטֵמַת הָאוֹיֵב וּמְאֵרַת הָעָם,
שֶׁעָלָיו הֹרַגְתָּ – חֶלְקֶךָ.
בְּעַב-עָנָן נִגְלֵיתָ וּכְגֵאוּת-הַיָּם,
וּכְשִׁירוֹ, שֶׁאֵין לוֹ פִּתְרוֹנִים,
נִגְלֵיתָ, וַתַּעַל וַתִּתֶּן גַּם קוֹל, –
בִּן-רֶגַע נֶאֱלַמְתָּ, חָלָפְתָּ.
וּבְמֶרְחַק-הֶעָבָר בְּעַרְפִלֵּי דוֹר-דּוֹר
גָּז שִׁמְךָ, כְּאוֹר מַתְעֶה בַּלָּיִל,
שֶׁיֶּחֱוַר וְיִדְעַךְ בַּחֹשֶׁךְ, וּכְהֵד
קוֹל נָמֵס. קוֹל גּוֹסֵס בַּיָּעַר.
לַשְּׁנִינָה, לַבּוּז יִירָשֶׁנּוּ הַבֵּן
מֵאָבוֹת תּוֹלָעִים נִרְמָסוֹת,
מִמְּאַשְּׁרִים לַהֶבֶל, מִמּוֹרִים וְלֹא-אוֹר,
זֶה שִׁמְךָ, הַשֵּׁם "בַּר-כּוֹזִיבָא".
וְאַתָּה בֶּן-כּוֹכָב!
 
   וּבְקוּמְךָ, עֲנָק,
וַתֶּחֱרַד הָאָרֶץ וַתָּנַע,
וַתָּחֵל מְלֹא-אַסְיָה עַד אִיֵּי-הַיָּם;
גַּם רוֹמָה עַל שִׁבְעַת שְׁפָיֶיהָ.
שָׂרָתִי בַגּוֹיִים – אֲחָזָהּ הַחִיל,
רוֹפֶפֶת עֲלֵי עַמּוּדֶיהָ.
וַיִּהְיוּ בְךָ מַעְיָנוֹת הַחַיִל וְהָעֹז,
כָּל זִרְמֵי בְּנֵי-עַמְּךָ הַגֵּאִים,
אֲשֶׁר אֲבוֹתֵיהֶם עֹוד שָׂרוּ עִם אֵל
וּבְחֶזְקַת-יָד לָקְחוּ בִרְכָתוֹ;
וַיִּהְיוּ בְךָ מַעְיָנוֹת הַחַיִּים וְהָאוֹר,
לֵחֵנוּ , עֻזֵּנוּ, עֹז-אֻמָּה,
בְּטֶרֶם עוֹד הָיְתָה גַּם נָגְעָה בָהּ יַד-
שׁוֹמְרֵינוּ – חוֹנְטֵינוּ לַדּוֹרוֹת.
אַךְ אַתָּה נָפַלְתָּ – וַתִּהְיֶה לָבוּז!
הַהֵם יוֹקִירוּךָ? אִם הֵמָּה,
עֲדַת הַנַּנָּסִים הַנְּמִבְזִים, אֲשֶׁר
יַקְטִירוּ לֵאלֹהִים מַרְעִימִים
וּבֶרֶךְ יִכְרְעוּ אַךְ לְשָׁב מִן הַקְּרָב
בַּעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן עַל מִצְחוֹ?
אִם הֵם יַעֲרִיצוּךָ – עַם שָׁפָל וְלֹא עָז?...
 
כִּי יִתֹּם הַדּוֹר, דּוֹר-הַמִּדְבָּר,
וְאַחֲרוֹן מִמֶּנּוּ הַנִּשְׁבַּע לָעֹל
בִּכְבָלִים עַצְמוֹתָיו תִּרְקַבְנָה;
וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי יָקוּם הָעָם,
עָם נִקָּה מֵחֶלְאַת-הַגָּלוּת,
שֶׁעֵינוֹ לֹא כָהֲתָה עוֹד מֵאֲבַק-
סִפְרוּת-שָׁוְא וּמַדּוּחֵי-הַמַּתְעִים,
וְיִפְעָה לָהּ , יִפְעַת-שַׁדְמוֹת-הַבָּר, –
לְךָ יֶחֱרַד, יָגִיל בִּרְעָדָה
לֵב-כָּל-מַעֲרִיצֶיךָ, הַנְּדִיבִים בָּעָם,
בְּנֵי-חוֹרִים עַל אַדְמַת מַטָּעָם.