שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים/הקפות

הַקָּפוֹת / שאול טשרניחובסקי

וּבְבֵית-הַמִּדְרָשׁ רַב הַדְּחָק,
הַחֹם מָה רַב וְהַנְּהָרָה!
וּמָלֵא הוּא מִפֶּה אֶל פֶּה,
וּמְלֵאָה הָעֲזָרָה.
הַשָּׁאוֹן הוֹלֵךְ הָלֹךְ וָרָב:
בַּנַעַר נִדְחַק זָקֵן שָׂב,
לֹא נִקָּה גַם הַ"מִּזְרָח".
 
וּפַלְגֵי אוֹר נִשְׁפָּכִים עַל
כָּל פִּנָּה, וְאִם עֲזוּבָה,
מִפַּנַּס-נְיָר, מִמְּנוֹרַת-בְּדִיל,
מִתּוֹךְ כָּל חַרְסִית נְקוּבָה.
וְקוֹל אוֹמֵר: "קוּם הַחַזָּן, קְרָא!"
וּגְדוּד הַנְּעָרִים הִנֵּה בָּא –
יְהוּדִים קְטַנִּים , נָאִים.
הֵם הוֹלְכִים חֶרֶשׁ, הוֹלְכִים לְאַט –
הַחֲלוּצִים הָרִאשׁוֹנִים;
בִּיְדֵיהֶם דְּגָלִים: נֵס וָנֵס
וְתַפּוּחָיו הָאַדְמוֹנִים.
מִזִּיו הַנֵּר עַל רֹאשׁ הַנֵּס,
הַשַּׁח, הַנָּע מֵעֵת אֶל עֵת,
גַּם קָרַן עוֹר פָּנֵימוֹ.
 
וְהַחַזָּן בָּא, הַחַזָּן שָׁר,
הָ"עוֹזְרִים" נָשְׂאוּ קוֹלָם;
הַגַּבַּאי שָׁר, וְהַגִּזְבָּר שָׁר,
אַחֲרֵיהֶם – כָּל הָ"עוֹלָם":
"טַ-רַהּ-רַ-רַהּ וּבִם-בָּם בָּם!"
כָּל חַיָּט וְרַצְעָן בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם,
אֲפִילוּ הָ"רַב מִטָּעַם".
 
וְעִם סִפְרֵי-תוֹרָה הִנֵּה קְהַל
הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים
בְּכָתְנוֹת שֵׁשׁ וּבְכָתְנוֹת זִיו,
בִּגְוָנִים מְאֹד מַפְלִיאִים.
וְעַל עַטְרוֹת כֶּסֶף וְעַטְרוֹת פָּז
בְּצִלְצוּל עָלֵז, בְּצִלְצוּל עָז
יָרִיעוּ הָרִמּוֹנִים.
 
הַנּוֹשְׂאִים הוֹלְכִים חֶרֶשׁ, לְאַט,
מַפְלִיגִים בְּזִרְמֵי אָדָם,
שֶׁאוֹחֲזִים בָּם וְנוֹשְׁקִים בְּחֹם
לְסִפְרֵי-תוֹרָה בְּיָדָם
– "תִּזְכּוּ לְשָׁנָה בְּשׁוּבָה!"
– "גַּם אַתֶּם תִּרְאוּ בַּטּוֹבָה!"
אַף קוֹל הַבְּתוּלוֹת עוֹלֶה.
 
הֵן עוֹמְדוֹת צְפוּפוֹת זוֹ אֶל זוֹ,
הַבְּרִיּוֹת אֵל הַנָּאוֹת,
עַל עַמּוּד שַׁח, עַל סַפְסָל נָע,
וְהַבַּיִת אַךְ גַּן פְּלָאוֹת:
עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת , עֵינֵי-שְׁחוֹר,
וּכְעֵין הָאֵפֶר, רַבּוֹת-אוֹר,
וּלְחִי – תַּפּוּחַ רַעֲנָן.
 
הַבַּיִת מָלֵא אוֹר וָחֹם,
וְגִיל וּצְחוֹק וּרְנָנִים:
זֶה שָׂח, זֶה שָׁר, זֶה מַכֶּה: הָס!
וְצוֹהֲלִים כָּל פָּנִים.
וְהַחַזָּן בָּא, הַחַזָּן שָׁר:
"הוֹי, עוֹזֵר דַּלִּים הוֹשִׁיעָה נָא!
וְהָעָם הַמְּבֻסָּם עוֹנֶה.
 
הידלברג 1901