שירים (שאול טשרניחובסקי)/ראי אדמה/Capo verde
Capo verde / שאול טשרניחובסקי
" אפריקה ... גבולותיה בצפון ... במערב: הכף הירוק ..." (מתוך ספר כתיבת הארץ)
לֹא שָׁוְא חֲלוֹמוֹת יְדַבֵּרוּ!
עַם צָר אַגָּדוֹת לֹא בִּכְדִי!
וּבָא הַחֲלוֹם, וְהֵנֵצּוּ
פִּרְחֵי הַזָּהָב ... בָּא הַגְּדִי ...
וּבַת-הַמַּלְכָּה הַנֶּחְמֶדֶת ...
שָׁמַיִם כֻּלָּם חֲדָשִׁים,
עַל אֶרֶץ זָרָה רֵיחַ-קֶסֶם ...
וּמַאֲמַר מָג ... וּלְחָשִׁים.
לְבַת-הַמַּלְכָּה עֵינֵי פֶּלֶא,
יִשְׂחַק בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא הַגְּדִי ...
עֵדַי כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם,
הַיָּם הַגָּדוֹל שָׂהֲדִי!
וּמַה שֶּׁהָיָה חֲלוֹם-פֶּלֶא,
וּמַה שֶּׁהָיָה אַגָּדָה,
תִּקְוַת אַסִּירִים בְּבֵית-כֶּלֶא,
שִׁירַת הַפַּיְטָן וְסוֹדָהּ –
אַךְ שְׁמָר לְךָ תֹּם לְבָבֶךָ,
בַּלֵב הַתָּמִים שְׁמֹר פִּנָּה:
שַׁלֶּכֶת-הַקֹּדֶשׁ לְאוּרֶיךָ,
שְׂרִיד-מָה שֶׁל שִׁירָה וּנְגִינָה.
יָבֹאוּ –בְּהֶסַּח הַדַּעַת,
וּכְתֹם כָּל-דְּבַר הַתּוֹכֵחָה.
פִּתְאֹם יִתְקַיֵּם שִׁיר הַפֶּלֶא,
תָּנַח עַל רֹאשְׁךָ הַבְּרָכָה.
דְּמוּת פֶּלֶד נְגוּד עִיר דַּמֶּשֶׂק
הִזְהִירוּ מֵי-אוֹר מִיָּמִין
מִשְּׂמֹאל-קָו שֶׁל "חַמְרָה" לִוָּנוּ
וּתְכֹל-יָם כַּלַּכָּה שֶׁל סִין.
וְהַקַּבַּרְנִיט הִסְבִּיר לָנוּ:
שְׂפַת אַפְרִיקָה – אוֹתוֹ הַקָּו.
בַּבֹּקֶר עֵינֵנוּ נִצְמֶדֶת
לִימִין הָאוֹקְיָנוּס הַשָּׂב.
לְפֶתַע תִּפְרוֹץ – וְתוֹפִיעַ
סִיעָה שֶׁל דָּגִים מְעוֹפְפִים,
יוֹרִים מִן הַיָּם, וּבִן רֶגַע
נִטְּלוּ כְּבָר מֵעֵין הַצּוֹפִים.
כְּאִילוּ שָׁם גְּדוּד פוֹלֶמוֹסְטִים
אוֹרֵב לָנוּ בְּיַרְקוֹ שֶׁל גָּל,
וּפֶתַע שָׁלַח בָּנוּ אֶלֶף
חֵץ-כֶּסֶף זָעִיר וּמְאֹד קַל.
וּמַיִם ... וּמַיִם ... וְשָׁמַיִם:
שׁוּב אוֹתוֹ הַקַּו הַשָּׂרֹק –
וּפֶתַע בִּצְבֵּץ – לְפָנֵינוּ
וַיַּעַל הַכֵּף הַיָּרֹק.
הַכֵּף הַיָּרֹק! – וְהַמַּיִם –
מֵי מוּל-הָאֶקְוָטוֹר, מָרוֹם
בַּלַּיְלָה בְּאוֹר קֶסֶם יָהֵלּוּ
קֶנְטַוְּר וּצְלַב-הַדָּרוֹם[1],
הַכֵּף הַיָּרֹק! צְלַב-הַנֶּגֶב!
הֵם, הֵם! (וַאֲנַחְנוּ, פְּעוֹטִים,
מִסֵּפֶר דַק-גַּב וְרַב-דַּעַת
יְדַעְנוּם) – פָּנִים אֶל פָּנִים.
לֹא שָׁוְא חֲלוֹמוֹת יְדַבֵּרוּ:
אֲשֶׁר הָיָה רַק אַגָּדָה –
הִנֵּה הָאוֹקְיָנוֹס ... דַּג כֶּסֶף ...
שְׁמֵי נֵכָר ... וְאֶרֶץ וְסוֹדָהּ ...
לֹא שָׁוְא חֲלֹמוֹת יְדַבֵּרוּ!
עָם צָר אַגָּדוֹת לֹא בִּכְדִי!
וַאֲשֶׁר הַאֲמֵן תַּאֲמִינוּ –
יָקוּם הַחַמָּה שָׂהֲדִי!
עֵדִים לִי שָׁמַיִם וְאוֹקְיָנוֹס: –
שְׁתֵּי הָאַגָּדוֹת הַיָּפוֹת!
בַּיֵּאוּשׁ, בְּהֶסַּח הַדַּעַת,
בַּצַּר וּבְיָדַיִם רָפוֹת,
כָּךְ כָּל אַגָּדָה, כָּל-שִׁיר פֶּלֶא!
רַק שְׁמוֹר, לְבָבְךָ, וְהַאֲמֵן!
עָם צָר אַגָּדוֹת, צָר בַּסֶּלַע, –
וְקָמוּ: אָמֵן, וְאָמֵן!
באניה Alsina 1936 – ת"א 1939
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.
- ^ הקנטור והצלב הדרומי – מזרות שמי הדרום.