שירים (שאול טשרניחובסקי)/ראי אדמה/פרשת דינה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פָּרָשַׁת דִּינָה / שאול טשרניחובסקי[עריכה]

 
וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי־יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם: וְאֶת־חֲמוֹר וְאֶת־שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי־חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת־דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ: וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה לֹא כִּי אָמוּתָה וַתְּמָאֵן לְהִנָּחֵם: וַתַּהַר דִּינָה לִשְׁכֶם בֶּן־חֲמוֹר וַתֵּדַע כִּי הָרָתָה: וַתֹּאמֶר וְלוּ יִחְיֶה הַיֶּלֶד כִּי לֹא חָטָא: וַתֵּשֶׁב שׁוֹמֵמָה וּמִתְאַבֶּלֶת כָּל יְמֵי הֶרְיוֹנָהּ עִם בְּנֵי שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחֶיהָ: וַיְהִי כִּי מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלַת וַתֵּלֶד בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אָסְנַת כִּי אָמְרָה בַּאֲסוֹנִי יְלִדְתִּיהָ: לֹא אָהַבְתִּי וְחִבַּלְתִּי יֶלֶד שְׂנוּא־נַפְשִׁי לַאֲבִי פְּרִי־בִּטְנִי: וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר הִנֵּנִי הוֹלֶכֶת לָמוּת: שִׁלְחוּ אֶת הַיַּלְדָּה מִצְרַיְמָה וְלֹא תֵדַע בִּקְלוֹנָהּ: וְהַעֲלוּ אֶת־עַצְמוֹתַי מִצְרַיְמָה וּפֹה לֹא תִּקְבְּרוּנִי: וְלֹא יִגַּע עֲפָרֵי בַּעֲפָרוֹ וְהָיָה הַיָּם מַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינוֹ לְעוֹלָמִים: וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא אֶל־אַחֶיהָ וַתֹּאמַר: הֵאָסְפוּ וְאִפָּרְדָה מִכֶּם אֲנִי אֲחוֹתְכֶם הָאֲמֻלָּה: הִנֵנִי נֶאֱסֶפֶת אֶל־עַמִּי: הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ אֶל־דִּינָה אֲחוֹתְכֶם:

רְאוּבֵן אָחִי הַגָּדוֹל אַתָּה
לְךָ יֶתֶר גֶּמֶשׁ וְיֶתֶר רֹךְ:
לִפְנֵי מְלָכִים תִּתְיַצָּב
עִם־רוֹזְנִים תְּחַלֵּק־לָחֶם:
לֹא עָנִיתָ אוֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי
וְלֹא הִבְאַשְׁתַּנִי בְּיוֹשֵׁב הָאָרֶץ
בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִיזִי:
כִּי עָלוּ מִשְׁכְּבֵי־אֲחוֹתְךָ
אָז חֻלַּל יְצוּעִי עָלָה:
מַבְלִיגִיתִי עַל־דָּמָי:
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים
כְּלֵי־אֲצִילִים מְכֵרוֹתֵיהֶם1:
יְוָנִים מִכַּפְתּוֹר חֲשָׁלוּם
צִידוֹנִים בִּסְפִינוֹת הֱבִיאוּם
אֹרְחוֹת דּוֹדָנִים חָרָנָה:
בְּסוֹדָם תָּגִיל נַפְשִׁי
בִּקְהָלָם יֵקַר כְּבוֹדִי:
כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ־אִישׁ
וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ־גָן:
בָּרוּךְ אַפָּם כִּי עַז
וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה:
יִרְבּוּ כְמוֹהֶם בְּיַעֲקֹב
בְּכָל־תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל:
בָּרֵךְ אֱלֹהִים חֵילָם
וּפֹעַל יָדָם תִּרְצֶה:
מְחַץ מַפְרְקוֹת עָרֵיהֶם
וְקָמֵיהֶם מִן־יְקוּמוּן:
וְזֹאת לִיהוּדָה
יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ
לֹא יָדֶךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ
יְהַלְּלוּ לְךָ בְּנֵי־עַמֶּךָ:
עָצַר יְהוּדָה מִטֶּרֶף הֶחֱרַשְׁתָּ:
כָּרַע כַּאֲרִי בָּעֵמֶק
וְכַלָּבִיא בַּפְּרָזִים בַּדָּרוֹם:
לֹא נִרְאָה שֵׁבֶט בִּיהוּדָה
וּמַרְגֵּמָה בֵין זְרוֹעוֹתָיו:
אָסַר לַנַּעַר כִּידוֹן
וְלַמַּעֲרָכָה בְנֵי־שִׁבְטוֹ:
כִּסָּה חָרוֹן בִּלְבֻשׁוֹ
דַּם צוֹנְנִים לְסוּסוֹ:
חַכְלִילַת עֵינַיִם מִכַּעַס
וַחֲרוֹק־שִׁנַּיִם מִקָּלוֹן:
רְאֵה יְיָ לִיהוּדָה
וְאֶל־עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ:
וְלִזְבוּלוּן אָמְרָה
זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִּים יִסְבָּא
וְהוּא לְהוֹן אֳנִיּוֹת
וְגַעְגּוּעָיו עַל־צִידוֹן:
נְעָרוֹת הַר יִקָּרְאוּ
שָׁם יָחוּלוּ מְחוֹלוֹת תֶּבֶל:
כִּי כֶסֶף זָרִים יִינָקוּ
וְרִבִּית רַוְחֵי שׁוּק:
שְׂמַח זְבוּלוּן בְּאֹהָלֶיךָ
בֶּן־לֵאָה בִמְחוֹלוֹתֶיךָ:
וּלְיִשָּׂשׂכָר אָמְרָה
יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גֶּרֶם
רוֹעֵד בְּבֵית־הַמִּטְבָּחָיִם:
וַיַּרְא שְׁכֵנוֹ כִּי רָע
וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָבוֹכָה
וַיְגַל כִּיסוֹ לְשַׁלֵּם
וַיְהִי לְמַס־פּוֹעֵל:
וּלְדָן אָמְרָה
דָּן גּוּר־כֶּלֶב יִבְרַח מִן הַבָּשָׁן:
שָׂח דָּן פָּרָשׁ עֲלֵי־דֶרֶךְ
מוֹרֶה עֲלֵי־כְּבִישׁ:
הַמַּכִּישׁ מָתְנֵי סוּס
וַיִּצְנַח בְּעָלָיו אָרְצָה:
לִישׁוּעָתְךָ לֹא קִוִּיתִי אָחִי:
וּלְגָד אָמְרָה
גָּד גְּדוּדִים יְגֻדּוּהוּ
וְהוּא נָסוֹג אָחוֹר:
חָצוּף מַרְהִיב פִּיו כַּלָּבִיא
זוֹנֵק וְרוֹעֵץ וְטוֹרֵף
זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד:
וְשָׂח רֵאשִׁית לוֹ כִּי־קָרֵב
חֶלְקַת גְּאֻלָּה צְפוּנָה:
לֹא עָשָׂה בְּרָאשֵׁי־עָם
מִצְוַת מַנְהִיגִים עָשָׂה
וּמִשְׁפְּלוֹתָיו עַם־יִשְׂרָאֵל:
וּלְאָשֵׁר אָמְרָה
מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ
וְהוּא מִסְתּוֹפֵף בְּחַצְרוֹת־מֶלֶךְ:
כָּבוּל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר
יְהִי רְצוּי שׁוֹלְחָיו
וּכְבֵדָה בַּסַּד רַגְלוֹ:
כֶּסֶף וְזָהָב שַׂהֲרוֹנֶיךָ
וְכִנְאוּמֶיךָ פְּעָלֶיךָ:
וּלְנַפְתָּלִי אָמְרָה
נַפְתָּלִי אַיָּלָה פְּחוּדָה
הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר:
שְׂבַע רָצוֹן מִשֵּׂכֶל
וּמָלֵא חָכְמַת אֵל
יָם וְדָרוֹם מְהֻלָּל:
וּלְיוֹסֵף אָמְרָה
בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי־עָיִן
בָּנוֹת לֹא יָשִׁירוּ לוֹ שִׁיר:
לֹא יָשְׁבָה בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ
וַיָּפֹזּוּ זְרוֹעֵי יָדָיו
כִּידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב:
לֹא לוֹ שֵׁם נוֹקֵם גֶּפֶן יִשְׂרָאֵל:
מֵאֵן אָבִיךָ לְעָזְרֶךָ
וְשִׁיר גְּבִירָה וִיבָרֲכֶךָּ
בִּרְכוֹת הַחַיִּים מֵעַל
בִּרְכוֹת יוֹרְדֵי בוֹר תַּחַת
בִּרְכַּת זְקֵנִים וָנָעַר:
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ קָרְחָה לוֹ
וְקַרְנֵי שַׁבְּלוּל קַרְנָיו
הֲבָהֶם עַמִּים יְנַגַּח
יַחְדָּו הוֹרְסֵי אָרֶץ:

כָּל־אֵלֶּה אֲחֵי דִּינָה אַחַד־עָשָׂר: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבְּרָה לָהֶם אֲחוֹתָם וּתְבָרֵךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָּתוֹ בֵּרְכָה אוֹתָם:

וַתָּקָם דִּינָה מֵחָלְיָהּ וַתְּגַדֵּל אָסְנַת בִּתָּהּ: וַתְּהִי אֹמֶנֶת אוֹתָהּ כִּי אָמְרָה הֵמַר שַׁדַּי לָהּ מְאֹד כִּי עָשָׂה אוֹתָהּ אִשָּׁה: אֶשְׁמֹר אֲנִי צְעָדֶיהָ בַּחַיִּים: רַקֶּפֶת־הֶהָרִים נַעֲרָה כָּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִתְנַכֵּל לְקָטְפָהּ: וַיְהִי כִּי רַבּוּ הַיָּמִים וַתְּהִי אָסְנַת בַּת־דִּינָה לָאִישׁ לָאֶחָד מִבְּנֵי עַמָּהּ וַתֵּלֶד בָּנִים וּבָנוֹת: וַתִּתְנַחֵם דִּינָה בִּבְנֵי־בִּתָּהּ. וְדִינָהּ לֹא יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי צְרוּרָה אַלְמְנוּת חַיּוּת כָּל־יָמֶיהָ: וַתֹּאמֶר דִּינָה לֹא אָסוּר אֶל־בֵּית אִישׁ וְגֶבֶר לֹא יַעֲלֶה יְצוּעָי: אֵיכָה אֶשָּׂא פָּנַי אֵלָיו וְלֹא אוּכַל לָתֵת לוֹ חֶסֶד נְעוּרָי: נִטְמֹא נִטְמֵאתִי חֲזִיר מִיַּעַר גְּזָלָם בְּכֹחַ: וְהָיָה כִּי־יַשְׁכִּירֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְזָכַרְתִּי דוֹדִים הִרְווּנִי עַל אַפִּי וַחֲמָתִי: טָמֵא טָמֵא בְּשָׂרִי אֵין בּוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא נְשָׁקַנִי בֶּן־חֲמוֹר: לַחֲרָדָה הָיְתָה לִי נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה נְשָׁקַנִי גָבֶר: חֲלוֹם נְעוּרָי הָפַךְ בְּעָתָה שִׁכְרוֹן דּוֹדַי לִקְלָלָה: לֵיל־לֵילוֹתַי אֲסוֹנִי חֻלַּל בְּשָׂרִי לֹא אֶשְׁכָּח: צִיץ רָמוּס פֶּרַח מְעֻסֶּה אָנֹכִי:

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דִינָה לָמוּת וַתִּגְוַע וַתֵּאָסֶף אֶל עַמָּהּ וַתָּמָת בְּמִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן: וַיִּפְּלוּ אַחֶיהָ עַל־פְּנֵי דִינָה אֲחוֹתָם וַיִּבְכּוּ עָלֶיהָ וַיִּשְּׁקוּ לָהּ: וַיִּקְבְּרוּ אוֹתָהּ בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה בַּעַל־צְפֹן נִכְחוֹ בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם הַנִּשְׁקָף אֶל־דֶרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כְּנַעֲנָה:


תל־אביב 1936

הערות[עריכה]

הערה 1: מכרה – machaira , חרב או מאכלת עשויה ביון.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).